מה זה מודעות עצמית?
מודעות עצמית הינה מצב פסיכולוגי בו העצמי הופך למוקד תשומת הלב והיא כרוכה בהכרה בהיבטים שונים של תפיסה עצמית, כמו תכונות, רגשות והתנהגויות.
למעשה, פיתוח מודעות עצמית מהווה את אחד המרכיבים הראשונים של התפיסה העצמית של האדם ולמרות שמודעות עצמית נחשבת לחלק מרכזי ממי שאתם כבני אדם, אינכם ממוקדים בה בכל רגע נתון במהלך היום משום שהיא משקפת את מי שאתם ובאה לידי ביטוי במצבים שונים בהתאם לאישיותכם הייחודית.
ילדים אינם נולדים עם מודעות עצמית מלאה, אולם מחקרים קליניים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי תינוקות הינם בעלי תחושה ראשונית של מודעות עצמית, כולל מודעות לכך שהם ישות נפרדת מהוריהם.
לדוגמא, רפלקס ההשתרשות, המתאר מצב בו תינוק מחפש את הפטמה של אמו כשמשהו נוגע בפניו, נחשב לצורת ביטוי של מודעות עצמית אצל תינוקות, שכן קיימת מסוגלות להבדיל בין מגע עצמי ומגע לא-עצמי.
מחקרים נוספים מרחבי העולם גילו כי תחושת מודעות עצמית גבוהה יותר מתחילה להתפתח בסביבות גיל שנה והיא נעשית משמעותית בהרבה החל מגיל שנה וחצי.
למשל, במידה ואתם הורים לילדים עד גיל שנתיים, באפשרותכם להניח נקודה בצבע מסוים על האף של הילד ואז להושיב אותו מול מראה כדי לבדוק האם הוא מזהה את עצמו במראה ומושיט את ידו לאף במקום להשתקפות שבמראה מולו – מה שיעיד על התחלת תהליך של פיתוח מודעות עצמית.
יחד עם זאת, יש לציין כי מודעות עצמית אינה מתייחסת רק לתחום החזותי אצל תינוקות וילדים משום שהם יכולים להיות בעלי צורות רבות של מודעות עצמית גם בשלב מוקדם זה של תהליך התפתחות הילד, שכן הבעת רגשות כרוכה במודעות עצמית יחד עם היכולת לחשוב על עצמם ביחס לאנשים אחרים.
פיתוח מודעות עצמית לילדים
המחקרים מציעים כי פיתול החגורה הקדמי, אזור מסוים באונה המצחית של מוח האדם, ממלאת תפקיד מרכזי בתהליך של פיתוח מודעות עצמית, כאשר החוקרים עשו שימוש גם בהדמיה מוחית על מנת להוכיח שאזור זה פעיל יותר אצל מבוגרים בעלי מודעות עצמית גבוהה.
במרבית המחקרים, נמצא כי יכולת מודעות עצמית מתגלה לראשונה בסביבות גיל שנה וחצי, הזמן בו חל גידול מהיר בפיתול החגורה הקדמי.
יחד עם זאת, מחקר מסוים גילה כי מטופלים שומרים על מודעות עצמית גם לאחר פגיעה נרחבת בפיתול החגורה הקדמי או האינסולה – מה שמעיד על כך שאזורים אלה של המוח אינם נדרשים עבור מרבית ההיבטים של מודעות עצמית וייתכן שהיא נובעת מפעולה הדדית ברשתות שונות של המוח האנושי.
לאור ממצאי המחקרים הרבים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם, המומחים מסכימים שילדים מפתחים רמות שונות של מודעות עצמית מרגע לידתם ועד גיל 4 וחצי שנים לערך, כששני הסימנים לפיתוח יכולת זו הינם כשהילד נעשה מודע לעצמו כיצור נפרד ממטפליו העיקריים והאופן בו הוא מגיב להשתקפותו במראה.
הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן
לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:
איך לפתח מודעות עצמית?
פסיכולוגים נוהגים להבחין בין שני סוגים של מודעות עצמית אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים.
מחד, מודעות עצמית ציבורית מתגלה כשאנשים מודעים לאופן בו הם נראים לאחרים והיא באה לידי ביטוי לעיתים קרובות בסיטואציות בהן האדם נמצא במרכז תשומת הלב, כמו העברת מצגת לחברי הצוות במקום העבודה או דיון עם קבוצת חברים. בפועל, סוג זה של מודעות עצמית מאלץ את האדם לדבוק בנורמות חברתיות מקובלות.
מכיוון שהאדם מודע לכך שמסתכלים עליו ומעריכים אותו, הוא בדרך כלל מנסה להתנהג ולהביע את עצמו בדרכים המקובלות והרצויות מבחינה חברתית – מה שעלול להוביל להתפתחותה של הפרעת חרדה חברתית (SAD), בה האדם מודאג מהאופן בו הוא נתפס על ידי אנשים אחרים.
מאידך, מודעות עצמית פרטית מתארת מצבים בהם בני אדם נעשים מודעים יותר להיבטים מסוימים של עצמם, אך הם היחידים שמודעים אליהם.
למשל, אדם המתבונן בהשתקפות של פניו במראה, אדם החש נפיחות בבטן כשהוא מגלה ששכח ללמוד למבחן חשוב ואדם המרגיש פרפרים בלב כשרואה מישהו אליו הוא נמשך הן דוגמאות שכיחות של מודעות עצמית פרטית.
חוסר מודעות עצמית לעומת מודעות עצמית גבוהה מדי
מודעות עצמית גבוהה מדי יכולה להוביל אנשים למצב המכונה תודעה עצמית, בו הם מרגישים שכולם צופים בהם, שופטים את מעשיהם והתנהגותם וממתינים לבחון מה תעשו הלאה.
במקרים מסוימים, פיתוח מודעות עצמית מוגברת עשוי להותיר ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם תחושת תסכול, מסורבלות ועצבנות מתמשכת.
אף על פי שרגשות של תודעה עצמית הם לרוב זמניים ומתעוררים רק במצבים בהם האדם נמצא במרכז תשומת הלב, בחלק מהמקרים מודעות עצמית מופרזת עלולה להוות תסמין של מצבים נפשיים כרוניים, כמו הפרעות חרדה.
בנוסף, אנשים בעלי תודעה עצמית פרטית הינם בעלי מודעות עצמית פרטית גבוהה יותר, נטייה להיות מודעים יותר לרגשותיהם ואמונותיהם ודבקים יותר בערכיהם האישיים.
יחד עם זאת, תודעה עצמית פרטית טומנת בחובה גם השלכות בריאותיות שליליות, כגון מתח נפשי מתמשך ורמת חרדה גבוהה.
לעומתם, אנשים בעלי תודעה עצמית ציבורית הינם בעלי מודעות עצמית ציבורית גבוהה יותר ונטייה לחשוב על האופן בו אנשים אחרים רואים אותם, כמו גם מתמודדים עם חשש מתמשך מכך שאנשים אחרים ישפטו אותם לפי המראה החיצוני או התנהגותם.
לכן, אנשים אלו לרוב דבקים בנורמות קבוצתיות ונמנעים ממצבים בהם הם עלולים להרגיש נבוכים או להראות רע.
חשוב לציין, כי מודעות עצמית ממלאת תפקיד מרכזי בדרך בה בני אדם מבינים את עצמם וכיצד הם מתייחסים לאנשים אחרים ולעולם שסביבם, כאשר לפתח מודעות עצמית יאפשר לכם להעריך את עצמכם ביחס לאחרים.
כמו כן, מודעות עצמית גבוהה מדי עשויה להוביל לתודעה עצמית מוגזמת הטומנת בחובה השלכות שליליות ארוכות טווח.
במידה ואתם או ילדכם מתמודדים עם השפעות שליליות של תודעה או מודעות עצמית חריגה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי בהקדם כדי להבין מה באפשרותכם לעשות על מנת להתגבר על המצב.
טיפול במודעות עצמית - סיכום
חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול במודעות עצמית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.
אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופלים מרגישים בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים להם ליהנות מהחוויה הטיפולית.
למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול במודעות עצמית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.
