אנקופרזיס (הצטאות): שיטות טיפול עבור בריחת צואה אצל ילדים

מאת: רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה

תוכן עניינים

אנקופרזיס: מה זה הצטאות?

אנקופרזיס, המכונה גם הצטאות, הינה הפרעה נפוצה אצל ילדים, כאשר כ-2% מהילדים עד גיל 12 סובלים מבעיה זו, מתוכם כ-80% בנים. למעשה, מדובר במצב של בריחת צואה לא רצונית אצל ילדים מגיל 4 שנים, כאשר כבר נגמלו מחיתולים ולמדו ללכת לשירותים.

במרבית המקרים, אנקופרזיס מהווה תסמין של עצירות כרונית, אולם בחלק מהם התופעה אינה תוצאה של עצירות אלא עלולה להיות סימן לבעיות רגשיות המצריכות טיפול מקצועי.

בריחת צואה עשויה לתסכל מאוד הורים ולגרום לילדים לתחושת מבוכה ובושה, אך חיזוקים חיוביים וגישה סבלנית מסייעים רבות בהצלחת הטיפול באנקופרזיס אצל ילדים.

יש לציין, כי המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5), המוצא לאור על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, מגדיר אנקופרזיס (באנגלית: Encopresis) כהפרשת צואה חוזרת ונשנית שלא בהתאם לנורמות החברתיות המקובלות ובנסיבות לא מתאימות, קרי, לא בחדר השירותים.

על אף שה-DSM-5 מבחין בין בריחת קקי עם עצירות ובלי עצירות, בשני המצבים נדרש לפחות אירוע אחד בחודש במשך שלושה חודשים כדי לקבוע כי אכן מדובר באנקופרזיס.

באופן כללי, השליטה במתן צואה נרכשת לאחר שהושגה השליטה במתן שתן בשעות היום והלילה, כשחינוך מוקדם לגבי השימוש בשירותים יכול להוביל לשליטה מוקדמת בצואה, אך אינו משפיע על התפתחות האנקופרזיס בגיל 4 שנים, זאת משום שהצטאות עלולה גם להיות קשורה למצב של עיכוב התפתחותי או לטמפרמנט לא קל אצל ילדים, כמו גם לחרדה או דיכאון אצל האם.

אנקופרזיס בריחת צואה אצל ילדים

סוגים שונים של בריחת קקי אצל ילדים

ישנם שני סוגים של בריחת קקי בתקופת הילדות:

1. הפרעת אנקופרזיס ראשונית או מתמשכת, המכונה לעתים אנקופרזיס ראשונית, בה ילדים הנמצאים בשלב התפתחותי שכבר אמור לאפשר זאת אף פעם לא הראו שליטה במתן צואה.

2. הפרעת אנקופרזיס משנית או לא רציפה, המכונה לעתים אנקופרזיס משנית, מתארת מצבים בהם ילדים כבר רכשו בעבר שליטה על הסוגרים ושלטו ביציאות שלהם, אולם משום מה בהווה נסוגו ואינם שולטים בהפרשת צואה כיום.

חשוב לציין, כי רוב המקרים של אנקופרזיס הינם תוצאה של עצירות כרונית, שכן כאשר ילד סובל מעצירות, הצואה קשה ויבשה ולכן מתקשה לצאת.

בשל הכאב הרב הכרוך בכך, הילדים נמנעים מהליכה לשירותים ורק מחמירים את הבעיות ביציאות. כמו כן, בעת שהמעי הגס מלא למדי עשויות להופיע יציאות לא רצוניות רכות ואף נוזליות או אובדן השליטה בפעילות המעיים.

קיימות סיבות שונות לעצירות אצל ילדים, אלו כוללות:

• מזון שאינו מכיל מספיק סיבים
• היעדר שתייה מספקת של נוזלים
• חוסר רצון של הילד להשתמש בשירותים, בעיקר כשהוא מחוץ לבית
• יציאות כואבות
• צריכת יתר של חלב פרה

בנוסף, ב-5% מהמקרים של בריחת קקי ישנן סיבות ממקור אורגני, כגון:

• עצירות משנית להפרעות הורמונליות ובמטבוליזם (תת-פעילות של בלוטת התריס, סכרת, חמצת בכליות)
• פצעים (פיסורה אנאלית או היצרות פי הטבעת)
• הפרעות במערכת העיכול (שינוי בתנועות הפריסטלטיות של המעי הגס, עלייה בספיגת המים הגוררת צואה קשה)
• הפרעות פתולוגיות ממקור נוירולוגי (שיתוק מוחין או מחלת הירשפרונג)
• עצירות שנגרמת מנטילת תרופה מסוימת

הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן

לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:

סיבות אפשריות לתופעת בריחת צואה אצל ילדים

במידה וילדים סובלים מעצירות, חשוב ביותר לפנות בהקדם לרופא ילדים או רופא גסטרואנטרולוג המתמחה בילדים על מנת להבין את הסיבות לתופעה.

לאחר שהרופא יצליח לאבחן את הסיבות לבעיה, הוא יקבע את תוכנית הטיפול המתאימה, כאשר קיים הבדל בין הטיפול בעצירות אקוטית או מזדמנת לטיפול בעצירות כרונית.

בעת שמדובר בתופעה לא עקבית, איש המקצוע ימליץ על דיאטה מסוימת, היגיינה וטיפול רפואי בבעיות הגורמות לעצירות וכן שימוש בתרופות משלשלות ואף חוקן על פי הצורך. לעומת זאת, טיפול בעצירות כרונית יכלול:

• מידע חינוכי וטיפולי להורים ולילדים (למידת אנטומיית מערכת העיכול ותהליך מתן הצואה)
• תיקון הרגלים לא בריאים של תזונה ומתן צואה (כמו קביעת שעות קבועות למתן צואה לאחר הארוחות)
• ניקוי המעי בעזרת משלשלים וחוקן
• טיפול בפיזיותרפיה לילדים הסובלים מעצירות כרונית פונקציונלית וילדים עם בעיות נוירולוגיות

מלבד אבחון הגורמים האנטומיים והפיזיולוגיים של עצירות כרונית והצטאות, עליכם לפנות לביצוע הערכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית מקיפה משום שאנקופרזיס מלווה לעתים קרובות בעיות אחרות, כמו:

• נטילת תרופות נגד שיעול
חרדה
• דיכאון
• הפרעת קשב וריכוז (ADHD)
אוטיזם (ASD)

מעבר לכך, סיבות רגשיות נוספות לבריחת צואה אצל ילדים הינן:

• תהליך גמילה בטרם עת
• תהליך גמילה קשה או התנגדות מצד הילד
• שינויים בחיי הילד, כולל שינויים בזמני פעילויות יום יומיות, התחלת לימודים בגן חדש או בבית הספר, לידת אח, גירושין של הוריו או התמודדות עם מוות במשפחה

במקרים של הפרעת אנקופרזיס משנית או לא רציפה, קיימת סוג כלשהו של תחושה הגורמת לכך שילדים עוצרים את היציאות או מאבדים שליטה עליהן, כאשר פחד וחרדה הם מצבים העלולים לגרום לבעיות ביציאות.

בנוסף, לגדול בסיטואציות קונפליקטיביות, אלימות במשפחה ותנאי מחייה ירודים עלולים לגרור בריחת קקי אצל חלק מהילדים.

בריחת קקי אצל ילדים

אסטרטגיות למניעת התפתחות אנקופרזיס

סוג החינוך שמקבלים ילדים קשור מאוד לאנקופרזיס ראשונית, שכן חינוך נוקשה למדי ודרישות גבוהות מצד ההורים עלולים לגרום לפחד להיכשל ולהיענש אשר יהפוך אצל הילד לאובדן שליטה בסוגרים.

כמו כן, חינוך מתירני למדי או אמביוולנטי הגורם לתסמינים של חוסר ביטחון עצמי ולפחד להתמודד עם העולם החיצוני עשוי אף הוא לגרום לדליפת צואה.

במקרים שמתן הצואה נעשה במקומות לא מתאימים ולא מקובלים באופן רצוני, ייתכן כי מדובר בסימן למרדנות מצד ילדים, כאשר ילדים הסובלים מאנקופרזיס רגשית נוטים לחוות רגשות שונים, כגון בושה, תסכול, אשמה או זעם.

במידה וילדכם סובל מלעג מצד חבריו או נענש ומקבל ביקורת מצד המבוגרים, הוא עשוי גם להרגיש מדוכא או לסבול מהערכה עצמית נמוכה.

קיימות אסטרטגיות המסייעות במניעת התפתחות אנקופרזיס והסיבוכים הכרוכים בבעיה אצל ילדים, כולל:

• מניעת עצירות באמצעות תזונה מאוזנת ועם אחוז גבוה של סיבים וכן עידוד שתיית מים מרובה
• קבלת מידע לגבי טכניקות יעילות ללמידת השימוש בשירותים
• המתנה עד שהילד יהיה בשל בכדי להתחיל את תהליך הגמילה
• טיפול מוקדם בהתאם להמלצות של רופא ילדים או פסיכולוג ילדים על מנת למנוע את הפגיעה הרגשית והחברתית המתלווה לבריחת צואה

בעוד סימני אזהרה הינם אותות שהורים יכולים לראות בקלות או באמצעות תצפית, תסמינים הם דברים שהילדים יכולים לדווח עליהם. לדוגמא, סימני האזהרה העיקריים של אנקופרזיס אצל ילדים הם:

• כתמים בבגדים התחתונים ולעתים גם בבגדים החיצוניים
• עצירות קשה
• פרקי זמן ממושכים למדי בין היציאות
אנורזיס (הרטבת לילה) או בריחת שתן במהלך היום
• דלקת בשלפוחית השתן, בעיקר אצל בנות, כשהילדה הולכת לשירותים בתדירות גבוהה בהרבה מהרגיל

התסמינים עליהם ילדים הסובלים מבריחת צואה נוטים לדווח הינם:

• חוסר תאבון ברוב שעות היום במהלך מספר שבועות
• כאבי בטן (רובם קלים) עליהם הם מתלוננים באופן מתמיד
• סירוב ללכת לשירותים למתן צואה, על אף שאינם מראים גישה דומה כשהם זקוקים או נדרשים למתן שתן

הצטאות טיפול

אנקופרזיס: טיפול רפואי, פסיכולוגי ועוד

הטיפול הרפואי באנקופרזיס אצל ילדים כולל התערבות בהרגלים התזונתיים. במקרים קשים יותר, ייתכן כי יהיה צורך גם בתרופות משלשלות כדי לטפל בעצירות.

יחד עם זאת, כשמדובר בילדים שאינם סובלים מבעיות פיזיולוגיות, חשוב להתחיל בהדרכת הורים או טיפול רגשי לילדים על מנת לפתור את הבעיות ביציאות.

מכיוון שלעתים קשה להתחיל טיפול פסיכולוגי בילדים מתחת לגיל 6 שנים, יש לערב את ההורים והמשפחה הקרובה, כשבמקרים קיצוניים רצוי לערב גם את המחנכים ומטפלים נוספים הנמצאים בקשר מתמשך עם הילד.

בנוסף, אבחנה מוקדמת וטיפול מקצועי הולם יסייעו לילדכם להתגבר בקלות על אנקופרזיס ראשונית או רגשית.

טיפול באנקופרזיס משלב שיטות מתחומים שונים, עם התייחסות לגורמים גופניים, תזונתיים ורגשיים כאחד, כאשר טיפול פסיכולוגי מתמקד באימון ולמידה של הרגלי מתן צואה.

בטרם התחלת הטיפול, יש להעריך האם קיימת סיבה רגשית מאחורי הבעיה ולעבוד קודם על הרפייה והרגעה. לאחר מכן, ילדכם ילמד לזהות את הסימנים המזהירים אותו כי יש צורך במתן צואה.

בהמשך, הילד יוכל ללמוד הרגלים מתאימים שיאפשרו לו להיות עצמאי יותר, כשתהליך זה מלווה בחיזוקים חיוביים כשהוא רוכש לאט לאט את ההתנהגות הרצויה.

כאמור, רופא ילדים או רופא גסטרואנטרולוג יכולים להמליץ גם על תרופות המסייעות במתן צואה, אולם כשילדים נמצאים בתהליך טיפולי, חשוב ביותר התאום בין הרופא לבין הפסיכולוג המטפלים בו.

יש להדגיש, כי עיכוב הפנייה לטיפול מקצועי, בהנחה כי מדובר בבעיה זמנית, עלול לסבך מאוד את המצב. החל מגיל 4 שנים יש להיות קשובים ואם בריחת צואה מתרחשת פעם או פעמיים בשבוע (לפחות 12 פעמים במשך שנה), ההמלצה הינה לפנות לייעוץ מקצועי באופן מיידי.

במהלך הטיפול באנקופרזיס, חשוב לא לגרום לרגשות אשם אצל ילדים או הוריהם, כשההורים חייבים לתמוך בתהליך ולא להביע ביקורת כלפי הילד – מה שעשוי להוריד את המוטיבציה שלו לטיפול בבריחת הצואה.

בשל כך, פסיכותרפיה גם עוזרת לילדים להתמודד עם רגשות של בושה, אשמה והשפלה וכן לשפר את ההערכה העצמית הירודה שלהם.

טיפול באנקופרזיס - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול באנקופרזיס נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית.

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול באנקופרזיס בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

תמונה של רותי פרגר-מאור
רותי פרגר-מאור

פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה עם ניסיון של 35 שנה באבחון, ייעוץ וטיפול בילדים, נוער ומבוגרים. מתוך שליחות אמיתית לעתיד טוב יותר של החברה הישראלית, רותי הקימה ב-2008 את מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך. בנוסף, רותי מעבירה סדנאות, הדרכות להורים ומורים ואף מנהלת בהתנדבות קרן תרומות בתחומי החינוך והרווחה.

רוצה לקרוא עוד?

מאמרים מותאמים אישית במיוחד בשבילך

בעיות רגשיות אצל ילדים
בעיות רגשיות אצל ילדים: אבחון וטיפול בקשיים רגשיים אצל ילדים

ילדים עשויים להתמודד עם בעיות רגשיות הנוגעות לכל תחומי החיים שלהם. אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו באמצעות הרטבת לילה, הימנעות מהליכה למסגרת הלימודית, חרדת נטישה, חוסר תיאבון וחוסר יכולת להישאר לבד.

המדריך המלא >>
בעיות רגשיות בגיל ההתבגרות
בעיות רגשיות אצל בנות או בנים בגיל ההתבגרות: מדריך להורים

בעיות רגשיות אצל בני נוער הן עניין שבשגרה. זהו כמעט מצב מתבקש לאור הציפיות והדרישות שמעמידים בפניהם, השינויים הפיזיולוגיים, הרגשיים והשכליים שהם עוברים והניסיון שלהם לפתח זהות ואישיות משל עצמם ולצאת מצל החסות ההורית.

המדריך המלא >>

הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן

לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים: