מאמרים בנושא
דיכאון

דיכאון עשוי להיות מתואר על ידי אנשים שאינם מומחים בתחום בריאות הנפש כתחושת עצבות, מסכנות, אומללות או דכדוך שכל בני האדם מרגישים מעת לעת לתקופות קצרות, אולם דיכאון קליני אמיתי הינו הפרעת מצב רוח המאופיינת ברגשות קשים של עצב, אובדן, כעס או תסכול הפוגעים בתפקוד היום-יומי של האדם למשך תקופות ממושכות. למעשה, מחקרים עדכניים מצאו כי סוגים שונים של דיכאון משפיעים על כ-10% מהמבוגרים באוכלוסייה הכללית בשלב כלשהו של חייהם, כאשר אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, כמו סרטן או טרשת נפוצה, נמצאים בסיכון פי 2-4 יותר גבוה לחוות תסמינים של דיכאון קליני במקביל להתמודדותם האינטנסיבית והמתמשכת עם המחלה הכרונית.

תסמינים של דיכאון אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים עשויים להיות קלים, בינוניים או חמורים, אולם גם במצבים בהם הסימפטומים הינם קלים יחסית, דיכאון אינו זהה למצב שבו אדם מתמודד עם תחושת עצבות או תסכול באופן זמני, שכן אנשים המאובחנים עם סוגי דיכאון נפוצים בדרך כלל אינם מסוגלים להתגבר על המצב רק עם כוח רצון. בעוד הקפדה על הרגלים בריאים ותרגול הרגלים של אורח חיים בריא יכולים לעזור, פעילות גופנית סדירה, אכילה מאוזנת ויציאה לחופשה לרוב אינן מספיקות כדי להפסיק דיכאון קשה. חשוב לציין, כי דיכאון שכיח יותר אצל נשים מאשר גברים ונפוץ במיוחד במהלך גיל ההתבגרות ותחילת שנות העשרים.

דיכאון לעתים קרובות עובר במשפחה ונובע מתורשה, התנהגות נלמדת או כתוצאה משתי הסיבות גם יחד, שכן אף על פי שאנשים עלולים להיות בעלי נטייה גנטית לדיכאון, במרבית המקרים אירוע חיים מלחיץ או טראומטי הוא הגורם המכריע שמוביל לאפיזודה דיכאונית. בנוסף, דיכאון עשוי להיגרם על ידי אחד או יותר מהמצבים הבאים: אכזבה בבית, בעבודה או בבית הספר, פרידה, גירושין, כישלונות חוזרים ונשנים, שימוש לרעה באלכוהול או סמים, מתח נפשי מתמשך, אירועי ילדות טראומטיים, התעללות, הזנחה, בידוד חברתי, בעיות שינה, תזונה לא מאוזנת, חוסר בחומצה פולית ואומגה 3 ואף כתופעת לוואי של נטילת תרופות הרגעה או תרופות נגד לחץ דם גבוה.

בעוד הגורמים המדויקים לדיכאון אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים אינם ידועים, מחקרים מקיפים שנערכו בשנים האחרונות מצאו מספר גורמים המשפיעים על הופעתם של תסמיני דיכאון. ראשית, מדענים מאמינים כי דיכאון מופיע אצל אנשים שהמוליכים העצביים שלהם, כמו סרוטונין, אינם מועברים כראוי וגורמים לחוסר איזון כימי בתאי עצב במוח. שנית, היסטוריה משפחתית של דיכאון והפרעות מצב רוח אחרות מעמידות את האדם בסיכון מוגבר להתמודד עם דיכאון במהלך חייו. שלישית, מאפייני אישיות מסוימים, כמו פסימיות, הערכה עצמית נמוכה ורמת סובלנות נמוכה למצבי לחץ, גורמים גם כן לתסמיני דיכאון. רביעית, מצבי חיים קשים ומחלות כרוניות אף הם תורמים להתפתחותו של דיכאון.

לא כל האנשים המאובחנים עם דיכאון מתמודדים עם אותה כמות של תסמינים גופניים ונפשיים, כאשר חומרת הסימפטומים ומשך הימשכותם גם כן משתנים מאוד בין אדם לאדם. יחד עם זאת, כדי לקבל אבחנה מקצועית של דיכאון, אדם נדרש להציג לפחות 5 תסמינים מהרשימה הבאה במשך שבועיים ברציפות: תחושת עצב וריקנות, חוסר עניין בפעילויות שהסבו הנאה בעבר, שינוי בתיאבון מלווה בירידה או עלייה במשקל, חוסר או עודף בשעות שינה, עייפות כרונית, חוסר אנרגיה, תחושת חוסר ערך או אשמה, קושי לחשוב או להתרכז ומחשבות טורדניות. מלבד זאת, דיכאון לרוב מלווה בהערכה עצמית נמוכה, התפרצויות זעם ושינויים פתאומיים בהתנהגות הכללית.

בדומה להפרעות נפשיות נפוצות אחרות, ישנם מספר סוגי דיכאון שניתן לאבחן אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים. ראשית, דיכאון קליני עשוי להימשך 6 חודשים או יותר ומאופיין בתסמינים קשים הפוגעים בעבודתו של האדם, באיכות השינה ובהרגלי האכילה שלו. שנית, דיסתימיה הינה הפרעת מצב רוח המתארת מצבים בהם מתגלים תסמינים דומים לאלו של דיכאון קליני לתקופות של שנתיים לפחות, אך בעוצמה נמוכה יותר. שלישית, דיכאון עונתי בא לידי ביטוי בדרך של דיכאון חורף או דיכאון קיץ. רביעית, דיכאון אחרי לידה פוגע בכ-12% מהנשים לאחר לידה. חמישית, הפרעה דיספורית קדם וסתית מתייחסת לתסמיני דיכאון המופיעים כשבוע לפני הווסת ונעלמים מיד לאחר הווסת.

דיכאון שאינו מטופל עלול להוות בעיה רצינית ביותר ואף לסכן את חייהם של אנשים הסובלים ממחשבות אובדניות. לכן חשוב ביותר לפנות לקבלת טיפול מקצועי אם אתם מתמודדים עם תסמינים שכיחים של דיכאון. באופן כללי, מומחים בבריאות הנפש מסכימים כי יותר מ-80% מהאנשים הפונים לטיפול בדיכאון חווים הקלה משמעותית בחומרת ותדירות הסימפטומים שלהם לאחר תקופה יחסית קצרה. בשל כך, במידה ואתם מעוניינים להתגבר על דיכאון הנמשך מעל שבועיים, פנו בהקדם לרופא המטפל בכם והתייעצו עמו לגבי אפשרויות הטיפול השונות, כמו סוגים שונים של פסיכותרפיה. במקרים של מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית, יש לפנות באופן מיידי למיון הסמוך לביתכם.

כאמור, חשוב לפנות לטיפול באופן מיידי אם אתם שומעים קולות שאנשים אחרים אינם שומעים, מתפרצים בבכי ללא סיבה לעתים תכופות, מרגישים שתסמיני דיכאון פוגעים בתפקודכם בעבודה, בלימודים או בתחום החברתי מזה יותר משבועיים, מגלים 3 או יותר תסמינים שכיחים של דיכאון או סבורים שתרופה שאתם נוטלים באופן קבוע עלולה לגרום לכם לחוות דיכאון. בנוסף, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אם אתם חושבים שעליכם להפחית בשתיית אלכוהול ובצריכת סמים, אם קרוב משפחה המליץ לכם לעשות זאת, אם אתם מרגישים אשמים בגלל כמויות האלכוהול או הסמים שאתם צורכים או אם הדבר הראשון שאתם עושים בבוקר הוא לשתות אלכוהול או להשתמש בסמים.

מכיוון שתרופות מרשם ומצבים רפואיים מסוימים עשויים לגרום לאנשים לחוות תסמינים המאפיינים דיכאון, השלב הראשון של כל תהליך אבחון הינו סקירה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית האישית של הנבדק ובדיקה גופנית יסודית, כולל ראיון ובדיקות מעבדה הנדרשות כדי לשלול גורמים אחרים שעשויים לגרום לסימפטומים המדווחים. במהלך הראיון, ייתכן והרופא ישאל אתכם שאלות הקשורות לתסמינים שלכם, לטיפולים שניסיתם בעבר, להיסטוריה משפחתית של דיכאון או הפרעות נפשיות אחרות, לשימוש בסמים או שתיית אלכוהול, למחשבות שמטרידות אתכם, לדפוסי חשיבה, לתפקודי זיכרון, לריכוז, לשינה, לתיאבון ולגורמי לחץ אפשריים בחייכם. במידה ולא נמצאה סיבה אחרת למצבכם, סביר להניח שתופנו לביצוע אבחון פסיכולוגי.

רופאים מוסמכים לבחור בין מספר סוגי תרופות נגד דיכאון בהתאם לחומרת התסמינים ולמידת הסובלנות של האדם לתרופות, כאשר טיפול תרופתי לרוב ניתן בשילוב עם פסיכותרפיה. מכיוון שרופאים אינם יכולים לדעת מראש כיצד האדם יגיב לתרופות נגד דיכאון, לעתים קרובות אנשים צריכים לנסות מספר סוגי תרופות עד שמוצאים את התרופה שמאפשרת להם לחוות הטבה בתסמינים הגופניים והנפשיים כאחד. כמו כן, מטופלים נדרשים להמתין 6-8 שבועות עד שיחושו את ההשפעה המלאה של תרופות נגד דיכאון והן לרוב ניתנות לתקופה של 6-12 חודשים. חשוב לציין, כי אסור להפסיק את נטילתן של תרופות נגד דיכאון מבלי לדבר תחילה עם הרופא המטפל בכם.

אף על פי שרופאים בדרך כלל ממליצים על שילוב של תרופות עם פסיכותרפיה, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי אנשים המעוניינים להתמודד עם דיכאון קל ללא תרופות בהחלט יכולים לפנות רק לפסיכותרפיה כדי לשפר את יכולתם לנהל את התסמינים השונים ולעבד את בעיותיהם על ידי שיחות שבועיות קבועות עם פסיכותרפיסטים. בהתאם לסוג הבעיות שאתם חווים בחיים, ייתכן ותחליטו לבחור בטיפול פרטני, טיפול זוגי, טיפול משפחתי או טיפול קבוצתי, כאשר טיפול בדיכאון נמשך 10-20 שבועות לכל הפחות. באופן כללי, הטיפולים הרגשיים המומלצים לטיפול בדיכאון הינם טיפול פסיכולוגי דינמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), המתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים הקשורים לדיכאון.

הרגלים של אורח חיים בריא עוזרים למנוע דיכאון, להפחית את הסיכוי לאפיזודות דיכאוניות חוזרות ואף להפסיק דיכאון קיים. בלא תלות בסוג הדיכאון ממנו אתם סובלים, ההמלצות הבאות יכולות לסייע לכם להתמודד טוב יותר עם תסמיני דיכאון: שינה מספקת, הקפדה על תזונה בריאה ומזינה, פעילות ספורטיבית סדירה, הימנעות מאלכוהול, סמים וחומרים ממכרים אחרים, השתלבות בפעילויות שגורמות לכם הנאה גם אם לא בא לכם כרגע, בילוי זמן עם בני משפחה וחברים קרובים. תרגלו מדיטציה כדרך להירגע, התייעצו עם תזונאית קלינית לגבי תוספי תזונה וצורך בוויטמינים ופנו לייעוץ פסיכולוגי בתקופות של צער, לחץ נפשי או מצב רוח ירוד.