טיפול בהפרעת אכילה בררנית (ARFID) – אכילה סלקטיבית ובררנות באוכל

מאת: רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה

תוכן עניינים

מהי אכילה בררנית?

אף על פי שהורים מודעים היטב להעדפות האוכל של ילדיהם, זה עשוי להיות קשה עבור חלקם לקבוע לבד האם הרגלי האכילה של ילדיהם הם רק שלב נוסף בהתפתחותם התקינה כילדים או שמא מתפתחת הפרעת אכילה כלשהי, כגון הפרעת אכילה סלקטיבית (באנגלית: Selective Eating Disorder).

בעוד זה נורמלי לחלוטין שילדים בגיל הרך יפנו את גבם למראה ירקות שונים בצלחת שלהם ויעדיפו מאכלים מתוקים או מלוחים, כגון שוקולד או בייגלה, ישנם הבדלים ברורים בין מה שמכונה בפי הורים רבים אכילה בררנית לבין הפרעת אכילה ספציפית המכונה ARFID (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder).

יחד עם זאת, לעתים קרובות יש צורך בפנייה לייעוץ פסיכולוגי על מנת להחליט האם הרגלי האכילה של ילדים הם תקינים או שמדובר בהפרעת אכילה סלקטיבית.

הפרעת אכילה בררנית אצל ילדים ומבוגרים (באנגלית: ARFID) הינה הפרעת אכילה אשר הסובלים ממנה מפגינים בררנות קיצונית באוכל ו/או דפוסי אכילה חריגים ומטרידים, כאשר להבדיל מהפרעות אכילה מוכרות אחרות, אלו המאובחנים עם ARFID אינם סלקטיביים באוכל עקב דימוי גוף שלילי.

לעומת זאת, ילד או מבוגר נעשה בררן באוכל משום שפיתח פחד למאכלים רבים בשל מרקמם או טעמם, הפרעות במערכת העיכול, חוסר עניין באוכל או חוויה טראומטית הקשורה לאכילה.

הפרעת אכילה בררנית ARFID

הפרעת אכילה בררנית אצל ילדים

מרבית האנשים המאובחנים עם הפרעות בהרגלי אכילה על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים מוסמכים הם מבוגרים או ילדים הנמצאים במשבר גיל ההתבגרות, אולם הפרעת אכילה בררנית נפוצה דווקא אצל תינוקות וילדים צעירים.

יתרה מכך, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם מציעים כי כ-5% מהילדים בררנים באוכל ברמה של הפרעת אכילה ו-20% מהילדים אשר פנו לטיפול מקצועי בהפרעות אכילה אובחנו הפרעת אכילה בררנית ולא עם הפרעות אכילה אחרות, כגון בולימיה נרבוזה ואנורקסיה נרבוזה.

למרות זאת, רוב מוחלט של ההורים אינו מבחין בתסמינים של אכילה בררנית אצל ילדים מכיוון שהם לא נראים חולים או חווים שינויים גופניים קיצוניים.

כמו כן, אנשי מקצוע שאינם פסיכולוגים או פסיכיאטרים נוטים לתאר סימפטומים שכיחים של הפרעת אכילה סלקטיבית פשוט כילד בררן באוכל משום שילדים ובני נוער רבים מגלים בררנות באוכל בשלב מסוים של תהליך התבגרותם.

בשל כך, חשוב להכיר את ההשלכות השליליות האפשרות של ARFID (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), אלו כוללות מחסור חריג במרכיבים תזונתיים, הפרעות גדילה, בעיות התפתחות ובעיות בריאותיות ארוכות טווח, כגון רמת סוכר נמוכה בדגם, אנמיה ובעיות לב.

במידה ואתם מזהים שילדכם מפגין סימנים המעידים על כך שהוא עלול לסבול מהפרעת אכילה בררנית, עליכם לפנות בהקדם לפסיכולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים כדי לבצע הערכה מקיפה של מצבו הנפשי והרגשי.

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו

תסמינים של הפרעת אכילה סלקטיבית

תסמינים של הפרעת אכילה סלקטיבית אצל ילדים ומבוגרים כוללים:

  • תחושת בחילה או הקאות חוזרות לאחר חשיפה למאכלים מסוימים
  • קושי ללעוס או לבלוע מאכלים מסוימים
  • היעדר תאבון כרוני או אכילת מנות החריגות בגודלן הקטן
  • בידוד חברתי עקב התרחקות ממקומות של מזון
  • הימנעות ממאכלים בשל המרקם, הצבע, הטעם, הריח או קבוצת המזון אליה הם משתייכים

בעת פנייתם לבדיקה אצל איש מקצוע המוסמך לאבחן ולטפל באכילה בררנית, ייבדקו לא רק משקל הגוף והרגלי האכילה של ילדכם, אלא גם ההשפעות השליליות של הרגלים אלו על צמיחתם ועלייתם במשקל, תפקודם בבית הספר וחייהם החברתיים.

כמו כן, איש המקצוע יכול לחשוב שילדכם סובל מ-ARFID אם הוא מאובחן עם הפרעות נוספות העשויות להתקיים בד בבד עם אכילה סלקטיבית, כגון:

במידה ואיש המקצוע אכן יאבחן את ילדכם עם ARFID, יינתנו לכם המלצות להמשך טיפול בהתאם למצבו וצרכיו הספציפיים של ילדכם.

אף על פי שנהוג להמליץ על אשפוז יום או אשפוז ממושך במקרים חריגים, אין זה המצב עבור רוב הילדים, שכן לרוב נעשה שימוש בטיפול בחשיפה (PE) ושיטות טיפול רגשי נוספות כדי לעזור להם לרכוש הרגלי אכילה בריאים וכושר התמודדות טוב יותר עם האובססיות, החרדות והפחדים שלהם הקשורים לאכילה ומאכלים שונים.

הפרעת אכילה סלקטיבית

דרכי טיפול באכילה בררנית (ARFID)

כהורים, באפשרותכם לנקוט במספר פעולות שיכולות לסייע לכם להימנע מכך שילדכם יפתחו פחדים או דפוסי חשיבה והתנהגות הקשורים לאוכל ואכילה, הן במקרים של ילדים בררנים באוכל והן במקרים של הפרעת אכילה סלקטיבית (באנגלית: Selective Eating Disorder).

ראשית, החל מתקופת הגיל הרך, הכירו לילדכם טווח רחב של מזונות עם צבעים, טעמים, מרקמים וריחות מגוונים.

שנית, הרגילו את ילדכם לטעום פעם אחת לכל הפחות כל מאכל בטרם הוא קובע שהוא אינו אוהב לאכול אותו.

בנוסף, הפגינו מודל חיובי לחיקוי על ידי כך שתאכלו בעצמכם מגוון רחב של מאכלים ונסו מאכלים חדשים יחד עם ילדכם.

שלישית, הקפידו לא לכנות מאכלים מסוימים במילים שליליות ואל תסמלו מאכלים כבריאים או מזיקים משום שתגיות אלו עשויות להוביל לכך שילדים יפתחו הפרעות אכילה שונות ומשום כך גם לבעיות בריאותיות ארוכות טווח.

חשוב לציין, כי במקרים בהם הורים מבחינים בשינויים משמעותיים בהרגלי האכילה של ילדיהם יחד עם שינויים בהתנהגותם או בהתפתחותם האישית, מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, זאת על מנת להעריך את מצבו הנוכחי של ילדכם ולהציע לכם דרכים אפשריות לטיפול באכילה בררנית – מה שיאפשר לילדכם לחזור למסלול של צמיחה והנאה מחייו.

בררנות באוכל

אכילה בררנית - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול באכילה בררנית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית.

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול באכילה בררנית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

רותי פרגר-מאור
רותי פרגר-מאור

פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, בעלת מעל 30 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים, בני נוער ומבוגרים. הקימה את מכון דרור ומנהלת אותו משנת 2008, במקביל לעיסוקה כמדריכת פסיכולוגים צעירים במגזר הציבורי. בנוסף, רותי מתפקדת כמנהלת מקצועית בהתנדבות של קרן פילנתרופית הפועלת בתחומי החינוך והרווחה בישראל.

רוצה לקרוא עוד?

מאמרים מותאמים אישית במיוחד בשבילך

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו