מאמרים בנושא
הפרעות נפשיות

הפרעות נפשיות מתארות מצבים בריאותיים המשפיעים על המחשבות, הרגשות, מערכות היחסים והתפקוד היום-יומי של אנשים, כאשר לעתים קרובות הפרעה נפשית קשורה לרמת חרדה גבוהה, צער, עצב, מצוקה וקושי לבצע את הפעילויות היום-יומיות הקבועות. מכיוון שישנם סוגים רבים של הפרעות נפשיות, לא כל בני האדם חווים הפרעה נפשית באותו האופן. בעוד חלק מההפרעות הנפשיות נחשבות לקלות יחסית ומשפיעות רק על תחומי חיים מסוימים, מצבים אחרים עלולים להיות חמורים הרבה יותר ולפגוע בכל תחומי החיים של האדם. לדוגמא, דיכאון קליני, הפרעת גוף דיסמורפית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, התמכרויות, סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית נחשבות להפרעות נפשיות חמורות.

מחקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי העולם מצאו שכ-20% מאוכלוסיית המבוגרים סבלו, סובלים או יסבלו מהפרעות נפשיות שונות, כאשר הפרעה נפשית עשויה להתגלות אצל כל קבוצות האוכלוסייה, ללא תלות במגדר, גיל, רמת הכנסה, מצב חברתי, עדה, דת, נטייה מינית או רקע תרבותי. אף על פי שהפרעות נפשיות יכולות להתגלות אצל כל בני האדם, צעירים וקשישים נמצאים בסיכון מוגבר, שכן כ-75% מההפרעות הנפשיות מתפתחות בתקופת גיל ההתבגרות ובקרב צעירים עד גיל 24 שנים. בנוסף, שילוב ייחודי של גורמים גנטיים, ביולוגיים, סביבתיים, פסיכולוגיים וחברתיים גם כן מעמיד אנשים מסוימים בסיכון מוגבר לחוות תסמינים נפשיים, כמו דיכאון או חרדה.

ישנם מספר סימנים העשויים להעיד על קיומן של הפרעות נפשיות אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים, כאשר אופי וחומרת התסמינים צפויים להשתנות בהתאם לסוג ההפרעה הנפשית. לדוגמא, תסמינים שכיחים של הפרעות נפשיות הינם: חשיבה מעוותת, בעיות ריכוז, תחושת עצב מתמשכת, עצבנות יתר, פחד מוגזם, רמת חרדה גבוהה, הימנעות מפעילויות חברתיות, שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה והשינה, עייפות כרונית, התפרצויות זעם, הזיות, קושי בהתמודדות עם מטלות שגרתיות, לחץ נפשי מתמשך, מחשבות אובדניות, התעלמות מבעיות רפואיות גופניות, שימוש לרעה בסמים או אלכוהול, דאגות ודיבור אובססיבי על משקל גוף או מראה חיצוני, התנהגות היפראקטיבית או אימפולסיבית, חוסר ריכוז, סיוטים בלילה והפרעות התנהגות קשות.

סוגי ההפרעות הנפשיות הנפוצים ביותר הינם: הפרעות חרדה, התקפי חרדה ופאניקה, הפרעת חרדה חברתית, אגורפוביה, פוביות ספציפיות, הפרעות דו-קוטביות, הפרעות מצב רוח, דיכאון, תסמונת קדם-וסתית (PMS), הפרעות סומטופורמיות, היפוכונדריה, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות, הפרעות הסתגלות, הפרעת התנגדות מתריסה (ODD), אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם), הפרעות שליטה בדחפים, קלפטומניה, פירומניה, טריכוטילומניה, התמכרויות, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעות ניתוק, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), סכיזופרניה, פרנויה, התנהגות של הרס עצמי ומחשבות אובדניות. מלבד סוגים נפוצים אלו של הפרעות נפשיות, ניתן למצוא רשימה מקיפה יותר של הפרעות נפשיות מוכרות במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) המוצא לאור על ידי האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה.

מכיוון שקיימות גישות ושיטות רבות לטיפול בהפרעות נפשיות וסוגי הטיפולים השונים אינם עובדים באותו האופן עבור כל בני האדם, חשוב מאוד למצוא את הטיפול הנכון ביותר עבורכם. בעוד טיפול תרופתי בהחלט ממלא תפקיד מרכזי בתהליך של טיפול ברוב ההפרעות הנפשיות משום שהוא מסייע למטופלים לנהל טוב יותר את התסמינים הנפשיים והרגשיים, ישנן דרכי טיפול שלא מערבות תרופות מרשם, כגון פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), טיפול פסיכואנליטי, קבוצות תמיכה, טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי, תרגול יוגה, פעילות גופנית סדירה, תרגול מדיטציה, ויטמינים ותוספי תזונה. חשוב לציין, כי מטופלים בדרך כלל מפיקים תועלת רבה מהשתתפות בקבוצות תמיכה המיועדות לאנשים עם הפרעות נפשיות.

מרבית הילדים, בני הנוער והמבוגרים המאובחנים עם הפרעה נפשית כלשהי יכולים לחוש הקלה משמעותית בחומרת ותדירות התסמינים שלהם בעזרת התערבויות מקצועיות אינטנסיביות וממושכות, כמו תרופות, פסיכותרפיה וקבוצות תמיכה, אולם מאחר ולכל הפרעה נפשית יש שיטות טיפול מועדפות, חשוב ביותר להתייעץ עם הרופא המטפל בכם לפני התחלת כל תהליך טיפולי. מלבד התערבויות מקצועיות שונות, הקפידו על תזונה מאוזנת, פעילות גופנית והרגלי שינה בריאים כדי לתמוך בתהליך הטיפולי שלכם ובמניעת חזרתם של התסמינים. יש לציין, כי אבחון וטיפול מוקדם מהווים גורמים מרכזיים בתהליך ההחלמה, בניהול יעיל וקפדני של ההפרעה הנפשית ובהצלחתכם לחיות חיים מלאים ופוריים.

אנשים לעתים קרובות מפסיקים את נטילת הטיפול התרופתי לאחר שהם מרגישים שהתסמינים נמצאים בשליטתם או בעקבות הופעתן של תופעות לוואי גופניות ונפשיות שונות המאפיינות תרופות מרשם הניתנות כטיפול בהפרעות נפשיות נפוצות. אף על פי שזה יכול להיראות הגיוני להפסיק עם נטילת התרופות, במצבים אלו התסמינים בדרך כלל שבים וחוזרים לאחר תקופה קצרה מאוד. בשל כך, מומלץ לפעול בשיתוף פעולה מלא והדוק עם הרופא המטפל בכם, להתייעץ עמו לגבי שאתם מחליטים על דעת עצמכם להפסיק או לשנות את המינון של הטיפול התרופתי ולשאול האם צפויים תסמיני גמילה לא נעימים בעקבות הפסקת או הפחתת המינון של הטיפול התרופתי.

במידה וילדכם מפגין תסמינים שכיחים של הפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות, אל תניחו שהוא יכול לדאוג לעצמו או שהבעיות פשוט יחלפו מעצמן, אלא תבהירו לילד שאכפת לכם ממנו ושיש מגוון שיטות טיפול שיכולות לעזור לו להתמודד טוב יותר עם המצב הנפשי. במקביל, התייעצו עם מומחה בתחום בריאות הנפש על האופן בו עליכם לנהל עם ילדכם שיחה על בעיותיו השונות, ארגנו קבוצה של בני משפחה המסכימים שהמטרה המשותפת הינה לעזור לילד, תאמו מועד לאבחון מקיף עבור ילדכם, הישארו רגועים, אל תשפטו את עצמכם או את ילדכם והתמקדו יותר במתן עזרה או תמיכה ופחות ברגשות אשם, תסכול או בושה.

אבחון הפרעות נפשיות הינו תהליך המורכב ממספר שלבים, כאשר תחילה עליכם להיפגש עם הרופא המטפל בכם כדי לבצע בדיקה גופנית מקיפה ולקבל הפנייה לסדרה של בדיקות רפואיות שונות שמטרתן לשלול בעיות בריאותיות גופניות אשר עשויות לגרום להופעתם של התסמינים שאתם מדווחים עליהם. כמו כן, סביר להניח שהרופא המטפל יבקש מכם למלא מספר שאלונים המשמשים מומחים ברפואה לצורך אבחון הפרעות נפשיות אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים. בנוסף, ייתכן מאוד ותופנו לביצוע אבחונים פסיכולוגיים מקיפים. לאור זאת, בדרך כלל לא תקבלו אבחנה מקצועית בסיום הפגישה הראשונה שלכם עם הרופא המטפל, אלא תופנו להמשך בירור מקצועי על מנת לבצע אבחנה מבדלת כהלכה.