איך מאבחנים מחלת מאניה דיפרסיה? תסמינים וטיפול בהפרעה דו-קוטבית

מאת: רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה

תוכן עניינים

מה זה הפרעה דו-קוטבית?

אנשים המאובחנים עם הפרעה דו-קוטבית, המכונה גם מאניה דיפרסיה או הפרעה ביפולרית, נאלצים להתמודד עם שינויים קיצוניים במצב הרוח הגורמים להפרעה משמעותית בחיי היום יום שלהם.

בעוד מרבית בני האדם חווים עליות ומורדות מעת לעת, אך בסופו של דבר מצב הרוח שלהם משתפר והם חוזרים לעצמם, ילדים ומבוגרים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית דבקים בתחושות השליליות ומתקשים לשוב לתפקד באופן נורמטיבי, על אחת כמה וכמה כשאינם מטופלים באופן מקצועי.

השכיחות של מאניה דיפרסיה באוכלוסייה הכללית הינה כ-3%, כך שמדובר בהפרעה נפשית נפוצה יחסית ומוכרת היטב לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

במרבית המקרים, תסמינים של הפרעה דו-קוטבית (באנגלית: Bipolar Disorder) קשורים לשינויים התקופתיים במצב הרוח, הנע בין מצב רוח מוגבר (מאניה או היפומאניה) ובין אפיזודות של דיכאון (דיפרסיה).

במידה ואתם או ילדכם סובלים ממאניה דיפרסיה, אתם עלולים לחוש סימפטומים גופניים ונפשיים כאחד. מחד, במהלך מצבים של מאניה, התסמינים הנפוצים הינם הרגשת עוררות מוגברת, תחושת שמחה חריגה וקבלת החלטות באופן פזיז או אימפולסיבי.

מאידך, בתקופה של דיפרסיה, אתם עשויים לחוש דחף עז לבכות, לחוות תחושות של חוסר תקווה ולהחזיק בהשקפות שליליות על החיים. לעומת אלו, היפומאניה מתארת צורה פחות חמורה של מאניה, בה האדם מרגיש טוב יותר ובעל רווחה ופרודוקטיביות רבות יותר.

הפרעה דו קוטבית מאניה דיפרסיה

מחלת מאניה דיפרסיה אצל ילדים ומבוגרים

ילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם הפרעה דו-קוטבית לא רק מרגישים מדוכאים ועצובים, שכן דיכאון ביפולרי עלול להוביל אנשים להתמודדות עם מחשבות אובדניות המתחלפות בתחושות של אופוריה ואנרגיה בלתי נגמרת בבת אחת.

אף על פי שהתנודות החדות במצב הרוח יכולות להופיע בתדירות גבוהה מדי, למשל מדי שבוע, בדרך כלל הן מופיעות בתדירות נמוכה יותר, רק מספר פעמים בשנה.

מכיוון שאין דפוס מוגדר לשינויים במצב הרוח עקב מחלת מאניה דיפרסיה (באנגלית: Manic Depression), מצבי הקיצון לא תמיד מתרחשים אחד אחרי השני וגם משך הזמן שהאדם שרוי במצב זה או אחר משתנה מאפיזודה לאפיזודה.

יחד עם זאת, בעזרת תמיכה מקצועית וטיפול אינטנסיבי, אנשים עם הפרעה ביפולרית בהחלט יכולים לשמור על מצבי הרוח שלהם במעקב ולחיות חיים פוריים.

יש לציין, כי השכיחות של הפרעות דו-קוטביות בקרב נשים וגברים הינה זהה והתסמינים הנפוצים בדרך כלל מתגלים באמצע שנות העשרים. כמו כן, ישנם סוגים רבים של הפרעות דו-קוטביות, כאשר המוכרות ביותר הינן הפרעה דו-קוטבית מסוג 1, הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 וציקלותימיה.

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו

הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 לעומת מסוג 2

באופן כללי, הפרעה דו-קוטבית מסוג 1 מאופיינת בחוויית אפיזודה אחת לפחות של מאניה, לפני או אחרי אפיזודה של היפומאניה או דיפרסיה משמעותית, כאשר אפיזודות של מאניה עלולות להיות כל כך חמורות עד שהן משבשבות באופן ניכר את תפקודם היום יומי של אנשים ומעוררות אובדן של קשר עם המציאות (פסיכוזה).

במרבית המקרים, טיפול בהפרעה דו-קוטבית מסוג 1 מצריך אשפוז פסיכיאטרי ממושך. לעומת זאת, במידה ואתם או ילדכם מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית מסוג 2, אתם צפויים לחוות אפיזודה אחת לפחות של דיפרסיה הנמשכת שבועיים או יותר ואפיזודה אחת לפחות של היפומאניה הנמשכת ארבעה ימים או יותר, אולם לא תחוו אפיזודות של מאניה.

להבדיל מהפרעות דו-קוטביות מסוג 1 או 2, אנשים המאובחנים עם ציקלותימיה סובלים מאפיזודות רבות ותכופות המאופיינות בתסמינים של דיפרסיה והיפומאניה במשך שנתיים לפחות, כאשר חומרת התסמינים נמוכה יותר מאשר אפיזודות דיפרסיה והיפומאניה המאפיינות הפרעות דו-קוטביות. בנוסף, אבחנה מקצועית של ציקלותימיה ניתנת רק כשהסימפטומים נמשכים חודשיים ברציפות ומופיעים במשך מחצית מהזמן לכל הפחות.

טיפול במאניה דיפרסיה

תסמינים של מאניה דיפרסיה ודו-קוטביות

המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-5) מתאר אפיזודה של מאניה כמצב מובהק וחריג של מצב רוח מרומם, מוגבר או נרגז הנמשך שבוע לכל הפחות, אשר מונע בהתמדה על ידי התנהגות מכוונת מטרה. בעת שמדובר באפיזודה של היפומאניה, מצב זה צפוי להימשך ברציפות ארבעה ימים לפחות.

במידה ואתם או ילדכם עברתם אבחון מקצועי ונמצאתם כסובלים מהפרעה ביפולרית, התסמינים שאתם עשויים להתמודד עמם במהלך אפיזודה של מאניה כוללים תקופות ארוכות של עוררות יתר ומצב רוח מוגזם, תחושת עצבנות מתמשכת, מוסחות יתר, מחשבות טורדניות, דיבור מהיר במיוחד, דילוג בין נושאים במהלך שיחה, התחלת פרויקטים רבים במקביל, אי שקט פסיכומוטורי, אנרגיה מוגברת, נדודי שינה כרוניים, חוסר עייפות, אמונות לא מציאותיות לגבי היכולת העצמית ועיסוק בהתנהגויות אימפולסיביות או מהנות בעלות סיכון גבוה.

סימפטומים נוספים של מאניה הינם הערכה עצמית מופרזת, תחושת רוממות, תסיסה פנימית, פעילות מכוונת מטרה מוגברת, חשק מיני גבוה, הוצאה לפועל של תוכניות גרנדיוזיות שאינן ניתנות למימוש וכן אובדן של קשר עם המציאות (פסיכוזה), אשליות והזיות.

מעבר לכך, אפיזודות של מאניה פוגעות בתפקוד הלימודי והתעסוקתי, בתחום החברתי ובמערכות היחסים הבין-אישיות, כאשר התנהגויות אלו מתפרצות מעצמן ואינן מתרחשות כתוצאה מהתמכרות לאלכוהול או סמים, בעיה רפואית או תופעות לוואי של תרופות.

סימפטומים של הפרעות דו-קוטביות או ביפולריות

המרכיב הדיכאוני של הפרעות דו-קוטביות מאופיין באפיזודות של דיפרסיה משמעותית הטומנת בחובה מצב רוח מדוכא ואובדן עניין או הנאה מהחיים. במידה ואתם או ילדכם מאובחנים עם הפרעות ביפולריות, ייתכן ותאלצו להתמודד עם טווח רחב של סימפטומים, כולל בכי, תחושות של עצב, חוסר תקווה וריקנות במשך רוב שעות היום, חוסר הנאה או עניין בפעילויות יום יומיות, עלייה או ירידה קיצונית במשקל הגוף, הפרעות שינה קשות, חוסר שקט, התנהלות איטית ומחשבות אובדניות.

כמו כן, תסמינים נפוצים של דיפרסיה הינם רגשות אשם, חוסר ערך עצמי, קשיי קשב וריכוז, חוסר החלטיות, קושי בקבלת החלטות, רמת אנרגיה נמוכה, תחושת עייפות כרונית, פסיכוזה, הזיות או אשליות, אובדן עניין בפעילויות שהסבו הנאה ואושר בעבר, רמת חרדה גבוהה ובכי בלתי נשלט.

מלבד זאת, דיכאון ביפולרי עלול לפגוע בלימודים, בעבודה, במערכות יחסית משפחתיות או זוגיות ובתפקוד החברתי, כשלצורך אבחון מאניה דיפרסיה אצל ילדים ומבוגרים נדרש שהדיפרסיה לא תהיה תוצאה של שימוש בחומרים מסוכנים, תופעות לוואי של טיפול תרופתי, הפרעה נפשית אחרת או מצב חיים מלחיץ, כמו אובדן של אדם קרוב. 

חשוב לציין, כי אין גורם סיכון אחד ויחיד להתפתחותן של הפרעות ביפולריות, בדיוק כמו ברוב ההפרעות הנפשיות, אולם מומחים בתחום בריאות הנפש סבורים כי מרכיב תורשתי (גנטיקה) הינו הגורם המרכזי להפרעות אלו.

משום כך, הסיכון שילד או מבוגר יפתחו מאניה דפרסיה עולה באופן ניכר אם יש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה הסובלים מהפרעת זו או הפרעות נפשיות בעלות תסמינים דומים.

תסמינים של הפרעה דו קוטבית

איך מאבחנים מאניה דיפרסיה? גנטיקה ותורשה

מחקרים קליניים שנערכו בשנים האחרונות מצאו כי גורמים סביבתיים משפיעים גם כן על התפתחותן של מאניה דיפרסיה מסוג 1 וסוג 2, כאשר ייתכן וגורמים אלו מקיימים אינטראקציה עם גנטיקה ותורשה על מנת להסבות את התפרצות ההפרעה.

בפועל, משמעות הדבר היא שהפרעה דו-קוטבית הינה תוצאה של שילוב בין מרכיב תורשתי ובין אירוע חיים שהניע את התפתחות ההפרעה, כמו התעללות קשה או קשר בין-אישי מלחיץ ומטריד.

אנשים החושדים שהם סובלים מתסמינים של מאניה או דיפרסיה צריכים לפנות בהקדם לרופא המטפל בהם, כשלעיתים קרובות בני משפחה או חברים הם הראשונים להבחין בסימנים וסימפטומים של הפרעה דו-קוטבית.

אף על פי שאתם עשויים להימנע מבקשת עזרה בשלב ראשון משום שאתם לא בהכרח מסוגלים להבחין עד כמה הדו-קוטביות משפיעה לרעה על חייכם ואתם עלולים להנות מהרגשת האופוריה, חשוב לפנות לאבחון מקצועי ולטפל במצב כדי שתוכלו לנהל את המצב הרגשי השברירי שלכם ולחיות חיים מלאים ומאושרים.

מכיוון שמאניה דיפרסיה אינה נעלמת מעצמה ואתם צפויים לחיות עמה למשך כל חייכם, תוכנית טיפול נכונה תאפשר לכם שיפור באיכות החיים וניהול יעיל יותר של התסמינים הנלווים.

לאחר שהרופא המטפל יעריך את מצבכם הגופני כדי לשלול בעיות רפואיות שיכולות לגרום לאפיזודות של מאניה או דיכאון ביפולרי, סביר להניח שתופנו להמשך אבחון מקצועי אצל מומחה בבריאות הנפש – מה שיאפשר להעריך את מצבכם הפסיכולוגי, לאסוף מידע נוסף ולקבוע מאיזה סוג של הפרעה דו-קוטבית אתם סובלים.

לחיות עם מאניה דיפרסיה - טיפול והתמודדות

פסיכותרפיה ותרופות הן שיטות הטיפול הנפוצות ביותר כשמדובר בילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם מאניה דיפרסיה, כאשר מטופלים יכולים להפיק תועלת רבה מהטיפולים אם הם עקביים בקבלתם.

בעת שמדובר בטיפול בהפרעה דו-קוטבית, התרופות הנפוצות והיעילות ביותר כוללות מייצבי מצב רוח, תרופות נגד דיכאון ותרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות.

סוגי טיפול רגשי שונים מהווים גם כן כלי מרכזי בטיפול באנשים הסובלים מהפרעה ביפולרית, כשטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר למטופלים ללמוד כיצד לזהות ולשנות מחשבות או התנהגויות שליליות או מזיקות.

בנוסף, מטופלים רבים נעזרים בטיפול משפחתי המערב את כל בני משפחתם ומתמקד בהקניית אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר, שיפור ביחסים הבין-אישיים ולימוד טכניקות יעילות יותר לפתרון בעיות.

טיפול פסיכולוגי הינו כלי משמעותי בתהליך הטיפולי מכיוון שהוא מלמד אנשים החיים עם הפרעות נפשיות על מצבם ואיך לחיות עם מאניה דיפרסיה – מה שמאפשר להם לשים לב לסימנים המעידים על תנודות קרבות במצב הרוח ולפנות למטפל או מטפלת רגשית לפני שהאפיזודה מתחילה במלואה.

במקרים רבים, מטרת הטיפול הינה לייצב את שגרת היום יום של האדם ולנהל באופן נכון יותר את זמני השינה, העוררות, הארוחות והמטלות השגרתיות.

מאחר והתרופות הניתנות לאנשים עם הפרעה ביפולרית טומנות בחובן תופעות לוואי אפשריות רבות, כולל נדודי שינה קשים ושינויים קיצוניים במשקל הגוף, מטופלים רבים בוחרים לפנות לטיפול אלטרנטיבי, כלומר טיפול טבעי ללא תרופות.

יחד עם זאת, במצבים חמורים של הפרעות דו-קוטביות אצל ילדים ומבוגרים, ייתכן ותצטרכו להיות מאושפזים זמן מה עקב אפיזודות מתמשכות של מאניה או דיפרסיה המובילות לפסיכוזה, התנהגויות מסוכנות או מחשבות אובדניות, זאת למען ביטחונכם ורווחתכם.

במידה ואתם מאובחנים עם הפרעה דו-קוטבית, חשוב ביותר שתעקבו אחר תוכנית הטיפול שלכם, תשימו לב לסימני אזהרה או תסמינים שכיחים ותפנו לקבלת עזרה מקצועית בשלב מוקדם על מנת למנוע את התמשכות האפיזודות.

במקביל, הימנעו מצריכה של סמים ואלכוהול, קחו תרופות על פי המלצת הרופא המטפל, למדו כמה שיותר על ההפרעה ממנה אתם סובלים ועסקו בפעילויות שיעזרו למנוע את האפיזודה הבאה כדי לתרום לשביעות רצונכם מהחיים.

הפרעה דו-קוטבית - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול בהפרעה דו-קוטבית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופלים מרגישים בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים להם ליהנות מהחוויה הטיפולית.

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול בהפרעה דו-קוטבית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

רותי פרגר-מאור
רותי פרגר-מאור

פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, בעלת מעל 30 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים, בני נוער ומבוגרים. הקימה את מכון דרור ומנהלת אותו משנת 2008, במקביל לעיסוקה כמדריכת פסיכולוגים צעירים במגזר הציבורי. בנוסף, רותי מתפקדת כמנהלת מקצועית בהתנדבות של קרן פילנתרופית הפועלת בתחומי החינוך והרווחה בישראל.

רוצה לקרוא עוד?

מאמרים מותאמים אישית במיוחד בשבילך

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו