שלבי התפתחות חברתית ורגשית בתקופת הילדות המוקדמת ובגיל הרך

מאת: רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה

תוכן עניינים

מהי התפתחות חברתית?

התפתחות חברתית תקינה מאפשרת לילדים לנהל את רגשותיהם, לבנות מערכות יחסים בריאות ולגלות אמפתיה והבנה כלפי אנשים אחרים.

כמו כן, מיומנויות חברתיות תקינות מאפשרות לילדים, בני נוער ומבוגרים להכיר ולזהות סוגים שונים של מחשבות ורגשות המאפשרים להם לתקשר עם הסביבה.

בזכות התפתחות חברתית ורגשית, בני אדם מסוגלים להביע את עצמם באופן התואם את המצבים והאנשים השונים בהם הם נתקלים במהלך חייהם.

לדוגמא, ילדים ובני נוער שפיתחו כישורים חברתיים תקינים הרואים ילד אחר נסער או בוכה צפויים לגשת אליו ולשאול לשלומו, כמו גם להציע עזרה או לקרוא למבוגר במידת הצורך.

ילדים מתחילים לפתח כישורים אלה כבר מיום לידתם, כאשר תינוקות ופעוטות מתפתחים חברתית בעזרת הוריהם העונים על צרכיהם בעקביות, מספקים להם בית מגורים בריא ובטוח ומדגימים רגשות שונים על ידי אינטראקציות תקשורתיות ומשחקים משותפים.

בשל כך, חשוב להורים לטפח את ההתפתחות החברתית בגיל הרך, כך שילדיהם יפתחו קשרים חברתיים תקינים עם בני משפחתם וחבריהם לספסל הלימודים.

התפתחות חברתית

התפתחות חברתית בתקופת הילדות

באופן כללי, ילדים בעלי התפתחות חברתית תקינה הינם בעלי סיכויים גבוהים יותר להצליח בגן, בבית הספר, בלימודים אקדמיים, בעבודה ובחיים, כאשר כישורים חברתיים עוזרים לילדים ומבוגרים:

  • ליצור ולשמר קשרים חברתיים
  • לרכוש בטחון עצמי
  • לפתור קונפליקטים
  • לנהל לחץ וחרדה
  • ללמוד נורמות חברתיות
  • לקבל החלטות נכונות
  • להתמודד עם לחץ חברתי שלילי
  • להכיר נקודות חוזק וחולשה של עצמם
  • להיות מודעים ואמפתיים למה שאנשים אחרים מרגישים

התפתחות חברתית ורגשית אורכת שנים רבות ונמשכת הרבה מעבר לתקופת הילדות, לכן חוויות תקשורתיות חיוביות עם הורים, בני משפחה, מטפלות וילדים אחרים בני אותו גיל יכולות להשפיע באופן משמעותי על התפתחותם.

כהורים, יש דרכים רבות בהן אתם יכולים לעזור לילדכם להבין מחשבות ורגשות כמצופה וחשוב לשלב אותן בחיי היום יום שלכם ושל ילדכם:

ראשית, הדגימו לילדכם את הרגשות וההתנהגויות שאתם רוצים שהם ירכשו, שכן ההורים הם המורים הראשונים של ילדיהם ומהווים מודל לחיקוי עבורם.

בהמשך לכך, היו הורים מגיבים לרגשות וההתנהגויות של ילדכם והגיבו באופן הולם לצרכיהם הבסיסיים כדי לפתח אמון, כגון משחק, הרגעה, ניחום או אכילה.

שנית, הקפידו לשאול את ילדכם שאלות פשוטות, הציעו להם אפשרויות בחירה והימנעו ככל הניתן ממאבקי כוח על מנת לעזור להם להתגבר על רגשות שליליים.

לדוגמא, שאלו האם הם מעוניינים קודם לצחצח שיניים או קודם להתקלח והשתמשו בשאלות פתוחות כדי לסייע להם לפתח מיומנויות לפתרון בעיות.

שלישית, ציינו בפני ילדכם את רגשותיהם והסבירו להם איך להתמודד עמם, השתמשו בסיפורים ודוגמאות על מנת להציף מצבים חברתיים וסוגי רגשות שונים וכן שחקו עמם משחקים כדי ללמדם איך להמתין בתור, לנצח, להפסיד, לשתף ולנהל משא ומתן.

כמו כן, אף על פי ששימוש במסכים דיגיטליים אינו מומלץ בתקופת הילדות המוקדמת, אם עושים בהם שימוש אז יש לעשות זאת כפעילות חברתית, כגון משחקי טריוויה או משחקי תפקידים.

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו

התפתחות חברתית בגיל הרך

בעוד כל הילדים הם ייחודים בקצב ודרך ההתפתחות החברתית בגיל הרך, הורים החושדים כי ילדיהם עשויים לסבול מעיכוב התפתחותי מסוים צריכים לפנות לרופא הילדים המטפל בהם בהקדם, שכן ככל שילדכם יקבל כלים לפיתוח כישורים חברתיים תקינים, כך רמת הרווחה והבריאות הנפשית שלו יהיו ברמה טובה יותר.

בהתאם למצב, ייתכן שתצטרכו לפנות לאנשי המקצוע הבאים:

  • פסיכולוג ילדים
  • נוירופסיכולוג
  • רופא התפתחותי
  • פסיכיאטר ילדים
  • מרפאה בעיסוק
  • קלינאית תקשורת
  • מטפלת רגשית לילדים

בעת שמדובר בתינוקות עד גיל 3 חודשים, התפתחות חברתית נורמטיבית כוללת:

  • התפתחות של הבעות פנים וגוף
  • יכולת הרגעה עצמית מיידית על ידי מציצת אצבע
  • התחלה של חיוך להורים ודמויות המטפלות בהם
  • יצירת קשר עין והסתכלות על אנשים מסוימים בעת אינטראקציה תקשורתית
  • הכרה בכך שהם נהנים ממשחק ועלולים לצווח כשהוא מפסיק

בהמשך, מצופה מפעוטות בגילאי 4 חודשים עד חצי שנה:

  • להיות בדרך כלל שמחים כשהם מוקפים על ידי הורים משמחים
  • להגיב בתנועות גוף והבעות פנים שמעתיקים מדמויות לחיקוי
  • לפתח מודעות לסביבה שלהם
  • להביע את רצונם לעסוק בפעילות מסוימת, כגון דפיקה של חפצים או צעצועים על הרצפה

בגילאי 7 עד 9 חודשים, ילדים צפויים:

  • להפגין חרדה ופחד מזרים
  • לשחק משחקי חברה ותפקידים
  • ללמוד את משמעותן של מילים אשר הוריהם משתמשים בהן באופן עקבי
  • להנות מהסתכלות על עצמם במראה
  • להפוך לתלותיים יותר כשהוריהם או המטפלת שלהם עוזבים אותם, כגון הושטת יד להורה כשהוא מוחזק בידיו של אדם אחר

לאחר מכן, בגילאי 10 חודשים עד שנה, ילדים עם התפתחות חברתית תקינה נוטים:

  • להפגין ניסיונות לעצמאות, כגון זחילה על הרצפה או סירוב לאכול
  • להראות פחד מאנשים זרים ודברים שאינם מוכרים להן
  • לנסות לקבל את תשומת הלב של הוריהם על ידי חזרה על קולות ומחוות
  • להנות מחיקוי אופן המשחק של אנשים אחרים
התפתחות חברתית בגיל הרך

התפתחות חברתית בגיל הגן

ילדים בגילאי שנה עד שנתיים בדרך כלל:

  • מראים התנהגות מתריסה כדי לבסס עצמאות, כגון התפרצויות זעם
  • אינם מבינים בדיוק מה אנשים אחרים חושבים ומרגישים משום שמאמינים שכל בני האדם חושבים כמוהם
  • מתעצבנים כשתשומת הלב של כולם אינה מופנית אליהם
  • משחקים באופן עצמאי רק למשך פרקי זמן קצרים ביותר
  • נהנים להיות בחברתם של ילדים אחרים בני גילם, אף על פי שהם מתקשים לשתף ולחלוק איתם משחקים או דברים אחרים

בגילאי שנתיים עד 3 שנים, ילדים לרוב:

  • מחקים התנהגויות של מבוגרים במטלות מורכבות, כגון היגיינה ואכילה
  • מגלים חיבה רבה לחברים בני גילם
  • מפגינים טווח הולך וגדל של רגשות ומחוות
  • נסערים כשנאלצים להתמודד עם שינויים משמעותיים בשגרת היום יום
  • עשויים להיראות מודאגים מצרכים ראשוניים אישיים ואף להתנהג באנוכיות

התפתחות חברתית תקינה בגיל הגן, כלומר בגילאי 3 עד 4 שנים, כוללת:

  • שיתוף פעולה רב יותר עם ילדים אחרים בזמן משחק
  • יכולת פתרון קונפליקטים עם ילדים אחרים
  • שימוש במילים מפורשות במקום צעקות או בכי כדי לבקש דברים
  • עצמאות רבה יותר בפעילויות יום יומיות, כגון בחירת בגדים ליום הולדת של חבר

בהמשך תקופת הילדות המוקדמת, בגילאי 4 עד 5 שנים, ילדים:

  • מפתחים חברויות משמעותיות יותר
  • משתפים פעולה עם כללים וחוקים
  • מבינים רגשות של אחרים ורגישים אליהם
  • מבינים את ההבדל בין החיים האמיתיים לבין עולם דמיוני
  • משנים את גישתם מעת לעת, כך שלעתים הם עשויים להיות תובעניים ולעתים ישתפו פעולה כהלכה

חשוב לציין, כי התפתחות רגשית וחברתית תקינה בגיל הרך יכולה להגביר את ביטחונם העצמי של ילדים ולאפשר להם להצליח במהלך חייהם.

התפתחות חברתית בתקופת הילדות המוקדמת

התפתחות חברתית - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, אבחון התפתחות חברתית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המאובחן מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מחוויית האבחון.

למידע נוסף ולקביעת מועד לאבחון התפתחות חברתית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

רותי פרגר-מאור
רותי פרגר-מאור

פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה, בעלת מעל 30 שנות ניסיון בעבודה עם ילדים, בני נוער ומבוגרים. הקימה את מכון דרור ומנהלת אותו משנת 2008, במקביל לעיסוקה כמדריכת פסיכולוגים צעירים במגזר הציבורי. בנוסף, רותי מתפקדת כמנהלת מקצועית בהתנדבות של קרן פילנתרופית הפועלת בתחומי החינוך והרווחה בישראל.

רוצה לקרוא עוד?

מאמרים מותאמים אישית במיוחד בשבילך

שיחת ייעוץ והכוונה

ללא עלות או התחייבות

מכון-דרור-לוגו