תוכן עניינים

  • מה זה חרדת בריאות?
  • תסמינים של היפוכונדריה ופחד ממחלות
  • אבחון חרדת בריאות אצל ילדים ומבוגרים
  • מה ההבדל בין פחד ממחלות להפרעה סומטופורמית?
  • חרדה ממחלות והיפוכונדריה - גורמים אפשריים
  • דרכי טיפול בחרדת בריאות
  • חרדת בריאות והיפוכונדריה - סיכום

מה זה חרדת בריאות?

חרדת בריאות נפוצה כיום יותר מתמיד, כאשר על פי סקרים שנערכו בשנים האחרונות כ-60% מהאוכלוסייה מחפשים מידע על מחלות ובעיות בריאותיות ברחבי האינטרנט במטרה להבין טוב יותר את מצבם. במרבית המקרים, תחושת הפחד והחרדה תעלם לאחר שהאדם מבין שדאגותיו אינן רציונליות או לאחר שנבדק על ידי רופא מקצועי ונמצא בריא.

יחד עם זאת, ילדים, בני נוער ומבוגרים המאובחנים עם הפרעת חרדת בריאות (באנגלית: Illness Anxiety Disorder), אשר כונתה בעבר היפוכונדריה (באנגלית: Hypochondriasis או Hypochondria), אינם נרגעים גם לאחר שהוסבר להם על ידי איש מקצוע שאינם סובלים ממחלות. יתרה מכך, אדם היפוכונדר עלול לחוש החמרה במצב לאחר הסברים אלו.

מכיוון שאבחנה מקצועית של חרדת בריאות קיימת רק כ-10 שנים, טרם ידועים לנו נתונים מהימנים לגבי שכיחותה של הפרעת חרדה ספציפית זו בקרב האוכלוסייה הכללית, אולם ההערכות של מומחים וחוקרים בתחום הינן שכ-10% מבני האדם צפויים להתמודד עם תסמינים של פחד ממחלות בשלבים שונים של חייהם. כמו כן, מחקרים שנערכו בנושא היפוכונדריה מצאו כי היא נפוצה במיוחד בקרב גילאי 40-70 ושכיחותה זהה בקרב נשים וגברים.

תסמינים של היפוכונדריה ופחד ממחלות

בעוד פחד ממחלות נחשב לדבר נורמלי כשהוא מתרחש ברמה מתונה ולעתים רחוקות, היפוכונדריה מתארת תחושת חרדה מעיקה ומתמשכת ופחד מוגזם ממחלות ומוות העשויה לפגוע באופן משמעותי באיכות חייהם של אנשים, כאשר אדם היפוכונדר צפוי להפגין תסמינים גופניים ונפשיים המאפיינים הפרעות חרדה שונות.

ילדים ומבוגרים הסובלים מחרדת בריאות מפחדים וחוששים דואגים יתר על המידה לבריאותם הנפשית והגופנית, הן בקשר לבעיות אפשריות נוכחיות והן בקשר לבעיות אפשריות עתידיות. בשל כך, הם יבדקו ללא הרף האם יש שינוי חיצוני בגוף, ייגשו לרופאים שונים לשם בדיקות שונות בתדירות גבוהה ויחפשו ברחבי האינטרנט מצבים רפואיים התואמים תסמינים שונים שהם חווים מעת לעת.

פחד ממחלות אצל ילדים ומבוגרים

כמו כן, אנשים עם היפוכונדריה עשויים לטעות שמצבים שכיחים, כגון התכווצות שרירים, הינם תסמינים של בעיה אמיתית, להאמין שתסמינים של בעיה חולפת הם עדות למחלה קשה, לחשוש מפיתוח מחלות נפש או גוף רק משום שאדם אחר במשפחתם סובל מהן ולהפוך את החרדה ממחלות למרכז חייהם.

אבחון חרדת בריאות אצל ילדים ומבוגרים

אף על פי שהיפוכונדרים מודאגים מאוד ממצבם הבריאותי, הם מסרבים לקבל את העובדה שהם בריאים לחלוטין גם לאחר שרופא מומחה בדק אותם ומצא שהם אינם סובלים ממחלה כלשהי. מכיוון שהפחד ממחלות אינו חולף על אף שלרוב הם מבינים שרמת החרדה שלהם מופרזת, הם אינם מסוגלים להפסיק לחשוב על בריאותם ולחשוש שהם סובלים מבעיה בריאותית קשה.

בנוסף, חרדת בריאות עשויה לגרום לאנשים לסרב לקבל שירותי רפואה ציבוריים ופרטיים כאחד. מחד, אנשים מסוימים המאובחנים עם חרדה ממחלות נפגשים בתדירות גבוהה עם רופאים מקצועיים שונים על מנת לבדוק שהם אכן בריאים. מאידך, אנשים אחרים עלולים להימנע באופן קיצוני מבדיקות רפואיות משום שהם מפחדים לגלות שיש להם בעיה בריאותית חמורה.

בכדי לקבל אבחנה מקצועית של הפרעת חרדת בריאות על ידי איש מקצוע מומחה בבריאות הנפש, נדרש כי האדם יסבול מתסמינים של היפוכונדריה מזה תקופה של חצי שנה לכל הפחות, שכן אנשים רבים מפחדים לעתים קרובות ממחלות ומוות. יחד עם זאת, במידה ואתם או ילדכם מתמודדים עם סימפטומים של פוביה ממחלות מזה חצי שנה או יותר, למרות שנבדקתם על ידי רופאים מומחים ונמצאתם בריאים, ייתכן והנכם סובלים מהפרעת חרדה זו.

כאמור, תסמינים רבים אלו אינם מאפיינים רק חרדה בריאותית ולכן קיימת חשיבות מרבית לפנייה לאבחון מקיף על ידי איש מקצוע - מה שיאפשר לכם להעריך האם מדובר בסימפטומים של חרדת בריאות (באנגלית: Illness Anxiety Disorder), הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעה נפשית אחרת.

מה ההבדל בין פחד ממחלות להפרעה סומטופורמית?

בעוד מדובר בשני מצבים נפשיים שונים, ההבדלים ביניהם יחסית דקים, כאשר הפרעה סומטופורמית (באנגלית: Somatic Symptom Disorder) מתארת פחד וחרדה מופרזת ומתמשכת מהתמודדות עם תסמינים גופניים אמיתיים. למעשה, אנשים עם הפרעה סומטופורמית עשויים שלא לדעת מה גורמים לתסמינים מהם הם סובלים למרות שהם בהחלט קיימים.

בדיוק כמו אנשים המאובחנים עם פחד ממחלות, ילדים ומבוגרים עם הפרעה סומטופורמית צפויים להיפגש רבות עם הרופאים המטפלים בהם לצורך ביצוע בדיקות רפואיות מקיפות. יחד עם זאת, התסמינים הגופניים עשויים שלא להיעלם לעולם משום שהם עלולים להמשיך לדאוג למצבם הבריאותי אף על פי שתוצאות הבדיקות שלהן יהיו תקינות. לעומת זאת, חרדת בריאות שונה מהפרעה סומטופורמית מכיוון שהמתמודדים עמה דואגים באופן קיצוני לבריאותם הכללית ואינם סובלים מתסמינים גופניים משמעותיים.

חרדה ממחלות והיפוכונדריה - גורמים אפשריים

הגורמים לכך שאדם יחווה חרדת בריאות במהלך חייו אינם ידועים באופן מלא, אולם מחקרים שבחנו גורמים שונים מראים כי רבים מהם קשורים לטראומה בתקופת הילדות המוקדמת או למאפייני אישיות. כמו כן, אנשים הנוהגים לחפש מידע על מצבים בריאותיים ברחבי האינטרנט ובעלי מרכיב גנטי מסוים עשויים לסבול גם כן מהיפוכונדריה.

טיפול בחרדת בריאות

גורמי סיכון אפשריים נוספים של הפרעת חרדה ממחלות כוללים ילדות בצל הורים המאובחנים עם הפרעת חרדה או שסבלו מבעיות בריאותיות חמורות, התמודדות עם מחלה קשה בתקופת הילדות, חווית התעללות או טראומה בילדות המוקדמת, התמודדות עם לחץ ומתח נפשי בהווה, נטייה כללית לדאגה ולהיות בעל הפרעה נפשית נוספת, כגון דיכאון קליני, הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה מוכללת (GAD), הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) או הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).

במידה ואתם חושדים שאתם או ילדכם היפוכונדרים, מומלץ לפנות בהקדם לרופא הילדים או המשפחה שלכם על מנת לבדוק האם יש סיבה אמיתית לדאוג מהשינויים במצב הנפשי או הגופני, כאשר הרופא המטפל יענה על שאלותיכם ויפנה אתכם לבדיקות מקיפות שיאפשרו לתת מענה מקצועי לתסמינים שלכם. חשוב לציין, כי הימנעות מפגישה עם הרופא לאחר ביצוע בדיקות אינה מומלצת בכל מקרה.

דרכי טיפול בחרדת בריאות

ילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם חרדת בריאות הפוגעת בהתנהלותם היום יומית יכולים להפיק תועלת רבה מפנייה לטיפול רגשי, כאשר טיפול בהיפוכונדריה כולל בדרך כלל גישות שונות של פסיכותרפיה. יחד עם זאת, בהתאם לחומרת התסמינים או במצבים בהם האדם סובל מהפרעה נפשית נוספת, ייתכן שהרופא המטפל ימליץ גם על טיפול תרופתי.

פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, המכונה גם טיפול CBT, נחשבת כיום לטיפול המומלץ ביותר עבור טיפול בחרדת בריאות ובמהלכה מטפלים עוזרים למטופלים לזהות ולשנות דפוסי חשיבה לא בריאים הקשורים למחלות. למעשה, מטרת הטיפול הינה לסייע לאדם לפתח דפוסי חשיבה חיוביים ומועילים יותר בכל הקשור לבריאות - מה שישפר את איכות חייו באופן ניכר.

תרפיית קבלה ומחויבות, המכונה גם טיפול ACT, הינה גישה נוספת לטיפול בהיפוכונדריה אצל ילדים ומבוגרים. בעוד טיפול ACT אינו נפוץ כמו טיפול CBT, הוא יכול לשפר את איכות חייהם של מטופלים מסוימים, שכן מטפלים מעודדים את המטופלים לקבל רגשות שליליים בעזרת אימון מיינדפולנס ושינויים בהרגלי חיים בעייתיים.

חשוב לציין, כי מטרת הטיפולים הרגשיים השונים אינה להיפטר באופן מוחלט מהחרדה הבריאותית שלכם אלא לאפשר לכם להתמודד עמה באופן רציונלי יותר, כמו גם לחיות חיים מלאים חרף הפחד העז ממחלות ומוות. בשל כך, קיימת חשיבות רבה להתמדה של מטופלים במפגשים הטיפוליים שלהם ולא רק בשבועות בהם מגלים היפוכונדריה.

חרדת בריאות והיפוכונדריה - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול בחרדת בריאות נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית.

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול בחרדת בריאות בגבעתיים - חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.



מה זה פחד? סוגי פחדים נפוצים אצל ילדים

תוכן עניינים מה זה פחד? איך להתמודד עם פחדים וחרדות אצל ילדים? סוגי פחדים נפוצים אצל תינוקות כלים להתמודדות עם פחדים בגיל הרך איך להתגבר על פחד מחושך? איך מתגברים על פחד מחושך אצל ילדים? טיפול עצמי בפחדים וחרדות אצל ילדים טיפול פחדים של ילדים – סיכום מה זה פחד?…

מה זה PTSD? טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית

תוכן עניינים מה זה PTSD? פוסט טראומה – תסמינים והגדרה הפרעת דחק פוסט טראומטית אצל ילדים ומבוגרים טיפול בפוסט טראומה (PTSD) טיפול ב-PTSD – סיכום מה זה PTSD? הפרעת דחק פוסט טראומטית (באנגלית: PTSD), מתרחשת לאחר שאנשים עוברים חוויות טראומטיות משמעותיות, כאשר הטראומה שחוו מלווה אותם במחשבותיהם למשך זמן רב…

איך מתגברים על אילמות סלקטיבית? טיפול בסלקטיב מוטיזם

תוכן עניינים אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) איך לזהות אילמות סלקטיבית אצל ילדים ? מה גורם לאילמות סלקטיבית אצל ילדים ? אבחון אילמות סלקטיבית אצל ילדים סלקטיב מוטיזם בקרב מבוגרים דרכי טיפול באילמות סלקטיבית טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) באילמות סלקטיבית איך מתגברים על אילמות סלקטיבית ? אילמות סלקטיבית (סלקטיב מוטיזם) – סיכום…