תוכן עניינים

מהי טריפופוביה (פחד מחורים)?

טריפופוביה מוגדרת כחשש או סלידה מאשכולות של חורים קטנים, בליטות או דפוסים. בעת שאנשים רואים אשכול מסוג זה הם חווים תסמינים של פחד או גועל. לדוגמא, תרמילים עם זרעים או תמונות תקריב של נקבוביות עור הם אובייקטיבים שכיחים אשר עלולים לעורר פחדים אצל אנשים הסובלים מטריפופוביה.

בעוד שמתקיימים ויכוחים רבים בקרב חוקרים האם טריפופוביה היא הפרעה אמיתית, האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה לא הכיר עד כה בפחד מחורים כאבחנה נבדלת. למרות זאת, כל עוד התסמינים נמשכים לאורך זמן, מוגזמים ומובילים לפגיעה משמעותית או מצוקה בחייו של האדם, טריפופוביה נמצאת תחת הסיווג הרחב יותר של פוביות ספציפיות.

כאמור, טריפופוביה מתוארת לעיתים קרובות כפחד מחורים. יחד עם זאת, חשוב לציין כי היא עשויה לחול גם על בליטות או דפוסים אחרים המקובצים זה לצד זה בצפיפות רבה. בעת שאנשים רואים את הפריטים שהם מושא הפחד שלהם, הם חווים תסמינים פיזיולוגיים שונים, כולל פחד עז, בחילה, גירוד, הזעה, רעידות ואף התקפי חרדה.

בנוסף לפחד, שהוא תסמין נפוץ אחד של טריפופוביה, לעיתים קרובות מתוארת תחושת הגועל כרגש המכריע עבור אנשים החווים פוביה ספציפית זו. כמו כן, פחד מחורים נוטה להיות פוביה חזותית במיוחד, כך שמספיק לראות תמונות באינטרנט כדי לעורר רגשות, סלידה או חרדה.

לדוגמא, ילדים אשר חווים תחושות של אי נוחות כאשר הם נתקלים במשטחים וחפצים המכוסים חורים או נקודות, עשויים להתגלות לעיתים קרובות כסובלים מטריפופוביה. ייתכן שכאשר הם יתבקשו לצייר תמונה של הפחדים שלהם, הם ימלאו נייר לבן עם דפוס חוזר של נקודות מקובצות ועגולות.

מה מפעיל טריפופוביה (פחד מחורים) ומהי השכיחות שלה?

בעוד שהשכיחות של טריפופוביה באוכלוסייה אינה ידועה לנו במדויק, מחקרים מסוימים שנערכו מצביעים על כך שפחד מחורים עשוי להיות פוביה די שכיחה. מחקר שנערך לפני מספר שנים מצא כי 15% מהמשתתפים בו חוו תחושות של אי נוחות או גועל כאשר הם התבוננו בתמונה של תרמיל עם זרעים.

כאמור, המחקרים על טריפופוביה עדיין אינם רבים, אך בכל זאת ניתן להציג מספר אובייקטים הידועים כמפעילים פחדים אצל אנשים הסובלים מפוביה ספציפית זו: כוורת דבש, תותים, תרמילים עם זרעים, רימונים, אדים, בועות, חורים או בליטות על העור, עיניים של חרקים, אלמוגים, חורים בבשר, ניילון בועות ("פצפצים"), זרעים של פירות וספוגי ים (סוג של חיה).

דפוסים מעשה ידי אדם, כמו גם בעלי חיים המאותרים בכתמים או מעילים עם הדפסים של כתמים, יכולים גם כן לגרום לתגובות מוכרות של פוביות אצל אנשים הסובלים מטריפופוביה.

מהם התסמינים של טריפופוביה (פחד מחורים)?

באופן כללי, התסמינים של טריפופוביה דומים עד זהים לאלה של פוביות ספציפיות מוכרות אחרות. אנשים הסובלים ממצב זה, לאחר שראו אשכולות של חורים או בליטות קטנות, בין אם במציאות או בתמונה, חווים לעיתים קרובות תחושות של סלידה, פחד וחרדה, עור ברווז, נשימה מהירה, הזעה, בחילה, גירוד, הקאות, התקפי חרדה, רעידות ומצוקה רגשית.

טריפופוביה יכולה גם להוביל לתסמינים הקשורים לפחד, גועל או שניהם גם יחד, אם כי מחקרים מראים שאנשים מדווחים על תחושת גדולה יותר של גועל מאשר של פחד. בנוסף לאפשרות שיחוו תסמינים אלה, אנשים הסובלים מפחד מחורים צפויים לחוות גם שינויים התנהגותיים.

לדוגמא, אנשים עשויים להימנע מאכילת מאכלים מסוימים, כמו תותים או שוקולד אוורירי, או להימנע מללכת למקומות ציבוריים מסוימים, כמו כיתת לימוד עם טפט מנוקד בצפיפות גבוהה.

מה גורם לטריפופוביה (פחד מחורים)?

מחקרים בנושא טריפופוביה עדיין מוגבלים בכמותם, אך ישנן מספר תאוריות אפשריות לגבי הגורמים והסיבות שאנשים מפחדים מחורים.

אחת התיאוריות המקובלות ביותר מתארת טריפופוביה כתגובה אבולוציונית לדברים הקשורים למחלות או סכנות שונות. לדוגמא, עור חולה, טפילים ומצבים זיהומיים אחרים עשויים להתאפיין בחורים או בליטות כאלה. הדבר מרמז לנו שלפוביה ספציפית זו יש בסיס אבולוציוני, כמו גם תואם את הנטייה של אנשים הסובלים מטריפופוביה לחוות תחושות של גועל יותר מאשר תחושות של פחד כאשר הם רואים אובייקט המפעיל את החרדה.

תיאוריה אחרת מציעה כי חורים מקובצים חולקים מראה דומה עם תבניות ומעילי עור של חלק מבעלי החיים הארסיים ביותר. אנשים עשויים לחשוש מדפוסים אלה מתוך אסוציאציות לא מודעות ואף יש מחקר שתומך ברעיון זה, אשר בדק כיצד אנשים הסובלים מטריפופוביה מגיבים לגירויים מסוימים בהשוואה לאלו שאינם מאובחנים עם פוביה זו.

לדוגמא, אנשים שאינם מפחדים מחורים המסתכלים על כוורת דבש חושבים מיד על דברים כמו דבש או דבורים. לעומת זאת, החוקרים מאמינים כי אנשים עם טריפופוביה קשרו שלא במודע את המראה של כוורת דבש עם אורגניזמים מסוכנים החולקים אותם מאפיינים חזותיים בסיסיים, כמו נחש ארסי. כלומר, הם אינם מודעים באופן מודע לקשר זה, אך הדבר עשוי לגרום להם להרגיש תחושות של גועל או פחד עז.

מחקר שנערך בשנים האחרונות מציע גורם אפשרי נוסף לטריפופוביה. נמצא כי משתתפי המחקר נטו לפחד מדפוסים של חורים הקשורים לפתוגנים (דברים הגורמים למחלה) המועברים בעור, כאשר רבים מהם דיווחו על תחושות של גירוד ועקיצות בעור בעת צפייה בדפוסים אלה.

תחושת גועל או פחד מאיומים פוטנציאליים היא תגובה אבולוציונית הסתגלותית. במקרים רבים, רגשות אלה עוזרים לשמור עלינו מפני סכנה מוחשית, אך במקרה של טריפופוביה, החוקרים מאמינים כי זו יכולה להיות צורה כללית ומוגזמת של תגובה הסתגלותית נורמלית זו.

מחקרים מראים גם כי אי הנוחות אשר אנשים חשים קשורה יותר למאפיינים הוויזואליים של הדפוסים או החורים עצמם. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי בעוד שאנשים חווים תחושת אי נוחות בעת צפייה בתבניות המעוררות טריפופוביה, רגשות אלה היו קשורים יותר לדפוסי הראייה שלהם מאשר לאסוציאציות על בעלי חיים מסוכנים. תוצאות מחקרים אלה מעלות סימן שאלה – האם טריפופוביה היא למעשה פוביה ספציפית, או פשוט תגובה טבעית לסוגים מסוימים של גירויים חזותיים.

מלבד האפשרויות הללו, החוקרים מצאו כי אנשים הסובלים מטריפופוביה היו בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות גם תסמינים של חרדה ודיכאון. התסמינים של פחד מחורים נמצאו גם הם כעקשניים ומתמשכים, מה שמוביל בדרך כלל לפגיעה בתפקוד בחיי היום יום. התסמינים שהוצגו במחקרים השונים היו ככל הנראה עומדים בקריטריונים האבחוניים של DSM-5 עבור פוביות ספציפיות, ולא במצבים אחרים כמו הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD).

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) בטריפופוביה (פחד מחורים)

אין טיפול רגשי ספציפי שהוכח כיעיל באופן מיוחד לטיפול בטריפופוביה, אולם יחד עם זאת, רבים מהטיפולים הרגשיים המשמשים לפוביות ספציפיות עשויים לעזור גם בהפחתת התסמינים הנגרמים מפחד מחורים.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כרוך בעבודה עם מטפלת רגשית כדי לשנות את המחשבות וההתנהגויות הבסיסיות אשר עשויות לתרום לקיומה של טריפופוביה. טיפול CBT עשוי לכלול דיון במחשבות לא מציאותיות או שגויות, החלפתן במחשבות ריאליות ובריאות יותר ולבסוף ביצוע שינויים בהתנהגויות.

הסיבה הנפוצה לכך שאנשים חווים תסמינים של פוביות ספציפיות היא שלעיתים קרובות הם מאמינים שיש משהו מסוכן או מאיים מטבעו של האובייקט המעורר בהם פחד, מה שמוביל למחשבות שליליות באופן אוטומטי ברגע שהם נתקלים במקור הפחד שלהם. באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אנשים לומדים כיצד להחליף את האמונות והמחשבות השליליות שלהם, בכאלה חיוביות ומציאותיות יותר.

טיפול בחשיפה בטריפופוביה (פחד מחורים)

טיפול בחשיפה כרוך בחשיפתו של האדם לאובייקט הפחד שלו. התקווה היא שככל שיחלוף הזמן, חשיפה זו תגרום להפחתת תסמיני הפחד והחרדה. תהליך זה נעשה בדרך כלל בהדרגה מוקפדת, כך שאדם עשוי להתחיל בלדמיין את הדבר שממנו הוא חושש, לאחר מכן להסתכל בתמונות של אובייקט הפחד ורק לבסוף להיות קרוב או אפילו לגעת במקור לטריפופוביה שלו.

במקרה של פחד מחורים, אדם עשוי להתחיל מלעצום את עיניו ולדמיין משהו מפחיד, כמו כוורת דבש או תרמיל עם זרעים. לאחר מכן, המטופל והמטפל ימשיכו לעבוד על פעילות זו עד שהתסמינים יתחילו להיעלם. ברגע שהמטופל מסוגל לדמיין את האובייקט ללא תגובה של פחד, הוא יעבור לשלב הבא אשר כרוך בהסתכלות על תמונה של האובייקט שמעורר את התסמינים. תהליך של טיפול בחשיפה נמשך עד שהמטופל מסוגל להיתקל באובייקט מבלי להרגיש גועל, פחד, לחץ או חרדה.

שימוש בטכניקות הרפיה כטיפול בטריפופוביה (פחד מחורים)

מלבד טיפולים רגשיים, טכניקות הרפיה שונות יכולות גם כן להיות מועילות להפחתת תחושות של גועל, פחד או חרדה. ויזואליזציה, נשימה עמוקה והרפיית שרירים הם רק חלק מהאסטרטגיות שעשויות לעזור לאנשים הסובלים מטריפופוביה.

ויזואליזציה כרוכה בלדמיין תמונות או מצבים מרגיעים, כך שאדם עם טריפופוביה עשוי לנסות לדמיין שקיעה יפה או שדה של פרחים בכל פעם שהוא נתקל בדברים מכוסים חורים קטנים. הסחת דעת פשוטה יכולה להוות גם כן טכניקת התמודדות שימושית עבורכם. במידה ואתם רואים משהו שמעורר תגובה של טריפופוביה, אתם יכולים פשוט להסיט את מבטכם ולמצוא משהו אחר לחשוב עליו או להסתכל עליו, עד שתחוו הקלה בתסמינים שלכם.

טיפול תרופתי בטריפופוביה (פחד מחורים)

לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי על מנת לחוות הקלה בתסמינים של טריפופוביה. רופאים מומחים עשויים לרשום תרופות נוגדות דיכאון או נוגדות חרדה, במיוחד אם האדם חווה גם דיכאון או חרדה יחד עם פחד מחורים. ניתן להשתמש בתרופות אלו לבד, אך בדרך כלל הן משולבות עם טיפול רגשי, כמו CBT, טיפול בחשיפה או טיפול פסיכולוגי.

חשוב לציין, כי אנשים הסובלים מתסמינים חמורים של טריפופוביה עשויים להיות מאובחנים עם פוביה ספציפית. למרבה המזל, מרבית האנשים המאובחנים עם פחד מחורים יכולים לחוות הקלה משמעותית במצבם באמצעות אפשרויות הטיפול השונות, כולל טיפול תרופתי, טיפול רגשי או עזרה עצמית.

טריפופוביה (פחד מחורים) – סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול בטריפופוביה נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה טיפולית עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית .

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול בטריפופוביה בגבעתיים - חייגו 03-572-0282 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

 



חרדת בחינות

תוכן עניינים מהי חרדת בחינות? מה גורם לחרדת מבחנים? איך להתמודד עם לחץ לפני מבחן? טיפול בחרדת בחינות איך להתמודד עם חרדת בחינות? מתי מומלץ לפנות לטיפול בחרדת בחינות? איך להוריד לחץ לפני מבחן? חרדת בחינות – סיכום מהי חרדת בחינות? חרדת בחינות, סוג של חרדת ביצוע, מלווה ילדים וסטודנטים…

חרדה בקרב ילדים

תוכן עניינים חרדה – מה נורמלי ומה לא ? מה גורם לחרדה בקרב ילדים ? סימנים המעלים חשד שילד סובל מחרדה סוגים של חרדות חרדה חברתית חרדת נטישה חרדה כללית חרדה – סיכום חרדה – מה נורמלי ומה לא ? חרדה היא חלק כמעט בלתי נפרד מחייו של אדם בוגר,…

איך לטפל בחרדה

כאשר חווים חרדה או לחץ, אסטרטגיות אלו תעזורנה לנו להתמודד