אמפתיה רגשית וקוגניטיבית: דוגמאות של חוסר אמפתיה וסימפתיה

מאת: רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית בכירה

תוכן עניינים

אמפתיה: פירוש והגדרת המילה

מקור המילה אמפתיה מגיע מיוונית ("אמ" – כניסה פנימה, "פאתוס" – רגש) ומשמעותה היא היכולת שלנו להיכנס אל תוך נעליו של האחר, בלי לשפוט אותו, ולהזדהות איתו ועם מצבו ברמה הגבוהה ביותר – עד ההכרה ברגשותיו כמו היו שלנו.

לרובנו קיימת מידת אמפתיות בסיסית ההופכת אותנו לאנושיים, במיוחד כלפי סבלו ומצוקתו של אחר. אולם יש מי שחוסר אמפתיה אצלו עלול להיות בעייתי, למשל, אישה שלא מצליחה להיות אמפתית כלפי ילדיה, או מטפל שלא מצליח להיות אמפתי כלפי המטופל שלו.

חוסר אמפתיה במשפחה או חוסר אמפתיה בזוגיות יכולים להביא להרס ולניתוק של מערכת היחסים, בשל תחושות של חוסר הבנה וריחוק רגשי. גם אמפתיה בטיפול היא קריטית, כדי שיתקיים חיבור בין המטפל למטופל וייווצר מרחב חסר שיפוטיות, שבו המטופל יוכל להרגיש בטוח לשתף ולהרגיש מובן ונתמך.

אמפתיה

מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה?

למרות הדמיון בין שתי המילים, יש שוני מהותי בין אמפתיה לסימפתיה הקשור לרמת העומק הרגשי.

בעוד שאמפתיה היא הזדהות מוחלטת עם רגשות האחר, סימפתיה ("סים" – יחד, "פאתוס" – רגש) היא היכולת להביע אהדה כלפי רגשות האחר, בעיקר במקרים של הבעת חמלה כלפיו, ללא הצורך להזדהות עמו.

כדי לקבל זווית ראייה נוספת על ההבדל בין השתיים, מומלץ לצפות בסרטון האנימציה הקצר שיצרה ד"ר ברנה בראון, חוקרת וסופרת אמריקאית, על אמפתיה.

אמפתיה, ברנה בראון טוענת, היא מה שמזין את הקשר, בעוד שסימפתיה – שעל פניו נשמעת גם חיובית – היא לא מספיק מעמיקה ולכן גורמת לניתוק קשר.

הסרטון של ברנה בראון על אמפתיה מציין בצורה יפה מאוד כמה דרכים לפתח אמפתיה כלפי אדם אחר, חלקן מוזכרות מייד בהמשך המאמר.

הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן

לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:

למה חשוב שתהיה לי אמפתיה רגשית?

לא תמיד יהיה לנו קל להביע אמפתיה כלפי אדם אחר. לעיתים יהיה מדובר באדם שאנו לא מכירים, למשל ילדים במדינות רחוקות, או באדם שאין לנו קשר ישיר איתו, כמו דרי רחוב.

גם עם האנשים שחשובים לנו – חברים, משפחה, קולגות בעבודה ועוד – לא תמיד נצליח ליצור הקשבה אמפתית, להתעניין בדבריהם באמת ולגלות את מידת ההזדהות שהם כנראה מצפים לה.

אך שימו לב כמה אמפתיה חשובה: כשמדובר באנשים שקרובים אלינו, אמפתיה רגשית היא אחד מהבסיסים לתקשורת ולבניית מערכות יחסים המבוססות על הדדיות וכבוד.

זו הסיבה שאנשים רבים מתעניינים איך לפתח אמפתיה, גם כשישנם קשיים, אי הסכמות או אי הבנות. פעמים רבות קיים רצון טוב אבל המימוש האמפתי הולך לאיבוד.

אמפתיה וסימפתיה

טיפים איך לגלות אמפתיה כלפי אדם אחר

כבני אדם, חשוב לנו לייצר קשרים קרובים ומערכות יחסים עם הסובבים אותנו. אמפתיה היא יסוד בסיסי של היכולת שלנו להתקרב, להזדהות ולהכיר ברגשותיהם של אנשים אחרים. כך תצליחו לגלות יותר אמפתיה:

• נסו לדמיין את המצב של האדם האחר כאילו היה קורה לכם. כיצד הייתם מרגישים? מה הייתם חושבים? אילו דברים הייתם רוצים שיגידו או יעשו עבורכם?

• אחד מהדברים המרכזיים הקשורים לאמפתיה הוא חוסר שיפוטיות. קשה לכבות מנגנונים של ביקורת כלפי אדם אחר, במיוחד אם אנו לא מסכימים איתו. אולם במקרים רבים, זה המפתח ליצירת הזדהות ואמפתיה: לקבל את דבריו ורגשותיו ללא סייג ולנסות להתחבר אליהם, או לדמיין מצב שבו היינו מרגישים אותו הדבר כמוהו.

• נסו שלא "לצבוע" בצבעים טובים יותר את רגשותיו של האדם האחר. אם הוא מרגיש במקום נמוך מאוד, תנסו להיזכר מתי גם אתם הרגשתם כך, והתחברו אליו מתוך התחושה הזאת, ולא תוך ניסיון לייפות את הדברים.

• השתדלו שלא להציע פתרונות או הצעות להרגיש טוב יותר. ברוב הפעמים, אמפתיה היא פשוט להיות שם עבור האדם האחר, להכיר ברגשות שלו ולתת להם מקום, תמיכה והקשבה. בלי לנסות לשנות או להקל.

איך לפתח אמפתיה אצל ילדים?

הורים רבים יהיו מודאגים מכך שהילד שלהם לא מציג התנהגות אמפתית כלפי האחים, החברים בגן או אנשים אחרים. חשוב להבין כי אמפתיה לילדים היא לא דבר מובן מאליו, אלא יכולת שנרכשת עם השנים ועם ההבנה של מורכבות הרגש ותפיסת הילד בעולם.

עד גילאי 2-3, הפעוט מתקשה לחשוב על צרכיהם של אנשים אחרים בסביבתו, וזאת מכיוון שהוא ממוקד בעצמו ובהתפתחות שלו. זה דבר טבעי לחלוטין, ולכן אמפתיה בהגדרה אינה מתאימה לילד מתחת לגיל שנתיים או שלוש, כי הוא עוד לא יודע לראות ברמה הרגשית אדם אחר, קל וחומר להזדהות איתו.

חוסר אמפתיה

מה עושים עם חוסר יכולת להרגיש אמפתיה?

כן קיימים מקרים, אצל ילדים ומבוגרים כאחד, שבהם היכולת האמפתית של האדם היא חלשה – דבר שמציב בפניו קושי ביצירת קשרים חברתיים ומערכות יחסים מורכבות.

חוסר אמפתיה יכול לנבוע מאחת מהסיבות הבאות:

1. הרחקה רגשית – יותר קל לנו להתעלם מרגשותיו של אדם אחר כאשר הוא לא קרוב אלינו, ולכן ברוב הפעמים לא נחוש אמפתיה משמעותית כלפי אדם שנבחר להרחיק מאתנו ברמה הרגשית, כך שלא יהיה לנו אכפת ממנו.

2. הטיה קוגניטיבית – תפיסות עולם אישיות של האדם יכולות לפתח אצלו חוסר אמפתיה לאחרים, למשל תפיסות כמו: "העולם לא הוגן", "הצרות שלי יותר גדולות", "אין לך מה להתלונן", "מי שעושה כך וכך מגיע לו שיקרה לו כך וכך".

3. הפרעות וחסמים – אנשים שסובלים ממצב רגשי אקוטי או כרוני, לדוגמה דיכאון או חרדה – סביר שלא יצליחו לראות רגשות וצרכים של אנשים אחרים במצבם. במקרים אחרים, כמו במצבי הפרעת אישיות מסוימים, האדם מראש רואה בעיקר את עצמו ולכן לא מסוגל להבין ולהזדהות עם אדם אחר.

האם ניתן לחזק אמפתיה דרך טיפול?

אמפתיה היא יכולת אנושית שניתן לפתח ולחזק ככל שעובדים עליה יותר. נושא האמפתיה במאמרים אקדמיים נסקר רבות בשנים האחרונות, בין היתר בעקבות עניין שגילו בהבנת התשתית האמפתית שנוצרת במוח.

אין ספק שיש מי שנולדו עם הבנה רגישה יותר כלפי רגשותיהם של אחרים, אך האופן שבו מחשבה אמפתית יוצרת תגובה או התנהגות אמפתית, הוא דבר שאנו יכולים לגרום לעצמנו לסגל טוב יותר באמצעות טיפול.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הדרך הטובה ביותר להשתמש במנגנונים קוגניטיביים כדי ליצור התניות חשיבה ופעולות שינבעו כתוצאה מהן.

אפשר לשפר אמפתיה בטיפול CBT, בין היתר תוך כדי רכישת כלים קוגניטיביים להבנת האחר ורגשותיו, חשיפה הדרגתית לרגשות של אחרים ולמידת התנייה לנטרול השיפוטיות והביקורת הטבעיות. הבעת חמלה ותחושת הזדהות יהפכו לטבעיות ברגע שהמחשבה הקוגניטיבית תיווצר אוטומטית.

זכרו שאמפתיה יכולה להתעורר אצלנו באופן טבעי, אך פעמים רבות, דווקא המקרים שבהם יהיה לנו מאתגר יותר להרגיש אותה – כמו למשל במצבים של חוסר הסכמה או אי הבנת האחר – יהיו אלו שיכריעו את הקשר שלנו עם הסובבים אותו.

טיפול באמפתיה - סיכום

חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול באמפתיה נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.

אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המאובחן או המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה האבחונית או הטיפולית.

למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול באמפתיה בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.

תמונה של רותי פרגר-מאור
רותי פרגר-מאור

פסיכולוגית חינוכית מומחית-בכירה עם ניסיון של 35 שנה באבחון, ייעוץ וטיפול בילדים, נוער ומבוגרים. מתוך שליחות אמיתית לעתיד טוב יותר של החברה הישראלית, רותי הקימה ב-2008 את מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך. בנוסף, רותי מעבירה סדנאות, הדרכות להורים ומורים ואף מנהלת בהתנדבות קרן תרומות בתחומי החינוך והרווחה.

רוצה לקרוא עוד?

מאמרים מותאמים אישית במיוחד בשבילך

רגישות יתר
רגישות יתר אצל ילדים: דרכי אבחון וטיפול בילד רגיש מאוד

רגישות יתר היא תופעה שבה מערכת העצבים של האדם היא בעלת סף נמוך לגירויים, כך שהוא חש מוצף בקלות באופן פיזי או רגשי. ההצפה הזאת עלולה לשתק, להוביל להתקפי חרדה ולהימנעות ובכך להקשות בתפקוד ובניהול סיטואציות יום יומיות.

המדריך המלא >>
מיסופוניה רגישות לרעשים
מיסופוניה: תסמינים, אבחון רגישות לרעשים וטיפול במיזופוניה

מיסופוניה היא רגישות יתר לצלילים שלרוב אינם מפריעים לאחרים – כמו לעיסה, נשימה, נביחות או תקתוקי מקלדת. הרגישות מתבטאת בתחושות גועל וסלידה ולפעמים מובילה להתקפי חרדה והתפרצויות זעם. טיפול יכול לשפר משמעותית את איכות החיים.

המדריך המלא >>
ביטחון עצמי
ביטחון עצמי נמוך: איך לפתח ביטחון עצמי גבוה? תרגילים לשיפור

ביטחון עצמי נמוך מוביל לתפיסה שלילית של העצמי ויכול להגביל מאוד את האדם בחיי היומיום. המושג ביטחון עצמי מתייחס למכלול האמונות, התפיסות, ההערכות והמחשבות שיש לאדם לגבי עצמו, זאת על סמך חוויותיו, כאשר ביטחון עצמי חיוני להשגת המטרות שלו.

המדריך המלא >>

הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן

לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים: