הגדרה של רגישות לרעשים: מה זה מיסופוניה?
מיזופוניה, או מיסופוניה (באנגלית: Misophonia) המורכבת מהמילים 'מיזו' = סלידה, ו'פוניה' = צלילים, היא רגישות יתר לרעש.
שימו לב שלא מדובר תמיד ברגישות לרעש חזק או צורם מאוד, שעשוי באופן טבעי להרתיע את כולנו, אלא ברגישות יתר שמיעתית לצלילים סטנדרטיים שלרוב האנשים כנראה לא יפריעו מעבר לרגיל.
רגישות שמיעתית יכולה להתלוות למצבים נוספים. למשל, יש קשר בין מיסופוניה לוויסות חושי, ורבים המקשרים רגישות לרעש עם אוטיזם, אך כאמור מיזופוניה גם עומדת כהפרעה בפני עצמה.
כמו במקרים של פוביות (פחדים), מי שסובלים ממיסופוניה נוקטים בהימנעות מסיטואציות רבות בחייהם. לכן אם רוצים טיפול אפקטיבי במיזופוניה, תידרש חשיפה הדרגתית, תוך ליווי של איש מקצוע, לאותם צלילים מטרידים.
איך מתבטאת רגישות לרעשים וכיצד נראים התסמינים למיסופוניה?
אילו צלילים עלולים לגרום למיסופוניים רגישות? ניתן לחלק את רוב הרעשים האלו לשתי קבוצות. הראשונה, קבוצת הקולות המופקים מהגוף האנושי, בכללם:
• לעיסה, בליעה או שתייה
• נשימה או כחכוחי גרון
• פיהוק או צקצוק לשון
קבוצת הצלילים השנייה מוגדרת יותר כרעשים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, לפעמים במקצבים קבועים וללא שינוי, כמו:
• נביחות
• צליל שריקה (כמו של קומקום)
• תקתוקי מקלדת או שעון
• זמזום
איך הרגישות של מיסופוניים מתבטאת לאחר שהם נחשפים לצלילים אלו? מגוון התגובות הוא רחב ותלוי סיטואציה, אך אלו הם חלק מהתסמינים שעלולים להופיע:
• תגובה פיזיולוגית כמו נשימה מהירה, הזעה, תחושת חוסר נוחות, פעימות לב מוגברות ועלייה בלחץ הדם.
• תגובה רגשית של תחושות כעס, זעם, גועל, סלידה.
• תגובה התנהגותית כמו הסתרת האוזניים, בריחה ממקום הרעש, התפרצות כעס ואלימות, הקאה וכו'. במצבים חמורים של אי-סבילות לצליל עלול להתפתח התקף חרדה ממשי.
הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן
לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:
קצבת נכות למיסופוניה בביטוח לאומי
בשל הקושי להתמודד עם הרגישות המוגברת לצלילים יומיומיים, כמו רגישות לרעשי אכילה, רגישות לרעשי לעיסה ורגישות לרעשי רקע באופן כללי, רבים מהסובלים ממיסופוניה מתקשים לנהל שגרת חיים סטנדרטית שכוללת תפקוד במחיצת אנשים אחרים – לימודים, קריירה, מערכות יחסים ועוד.
לפי המוסד לביטוח לאומי, במקרים מסוימים ניתן להכיר בהפרעות נפשיות כנכות מה שמזכה גם בקצבת נכות חודשית בסכום שיאפשר כיסוי חלקי על הטיפול והתמודדות עם ההפרעה ביומיום.
כיצד ביטוח לאומי מכיר במיזופוניה כנכות? רק בהוכחת פגיעה ממשית בשגרת החיים של הסובל מהתופעה, בצירוף מכתב מבעל מקצוע כמו פסיכולוג או פסיכיאטר שאבחן את ההפרעה וההשלכות שלה על חיי המטופל.
כדי להכיר במיסופוניה כנכות בביטוח לאומי, יש להגיש את המסמכים הרלוונטיים המעודכנים באתר של ביטוח לאומי ולהמתין לקבלת זימון לוועדה רפואית לקביעת נכות.
רק לאחר קביעת אחוזי נכות בוועדה הרפואית, ייקבע האם ההפרעה הספציפית מזכה בקצבה ובאיזה סכום. שימו לב, גם אם ייקח זמן לאשר את הקצבה – לעיתים התשלום יחול רטרואקטיבית מרגע קבלת האבחון על התופעה.
אבחון מיסופוניה על ידי איש מקצוע
אבחון עצמי של מיסופוניה יכול להיעשות דרך שאלונים באינטרנט, כמו גם דרך רשימת התסמינים ודרכי הביטוי שפירטנו לעיל.
מבוגרים שיודעים אם רגישות לרעש מעוררת בהם חרדה יוכלו להגדיר אם מדובר אצלם במיסופוניה או לא. אולם כשמדובר בילדים, עדיף לתת לאיש מקצוע בתחום לבצע את הבדיקות הרלוונטיות לפני קביעת האבחנה.
מי מבצע אבחון מיזופוניה מקצועי? פסיכיאטר או פסיכולוג לרוב יוכלו לבצע את ההערכה כדי לקבוע אם ההפרעה קיימת.
אמנם אין אבחון ספציפי שמגדיר זאת, אך בהסתמך על דיווח המטופל או האפוטרופוס שלו, בדיקת הרקע הרפואי והנפשי של המטופל וביצוע בדיקות שמיעה מסוימות ניתן לקבוע בסבירות גבוהה אם קיימת מיסופוניה או לא.
במקרים מסוימים גם ניתן לבצע בדיקת אודיולוג, כדי לשלול בעיות אחרות של היפראקוזיס (שמיעת יתר של רעשים באופן כללי) או טנטון (צפצוף תמידי באוזניים).
דרכי טיפול במיסופוניה ללא תרופות
למיסופוניה דרכי טיפול טבעיות רבות הקשורות לניסיונות להרגיע, לשכך ולאזן את תחושות החרדה והלחץ המופיעות עם הצלילים המטרידים. למשל:
• שימוש באוזניות הממסכות רעשים, בעיקר במצבים מועדים לפורענות (למשל, מקומות המוניים).
• שיטות להרגעה עצמית כמו נשימות, מיינדפולנס, מדיטציה ודמיון מודרך.
• סנכרון עם הרעש: כלומר, להשמיע את הרעש תוך כדי שמיעתו – רלוונטי בעיקר בצלילים שמקורם מהגוף כמו נשימה ולעיסה. ברגע שמשמיעים את הצליל באופן אקטיבי פנימי, הוא עשוי פחות להפריע מהמקור החיצוני.
• חשיפה הדרגתית לרעשים בסביבה בטוחה דרך מכשירים או אפליקציות ייעודיות.
שימו לב! לפני כל טיפול, ההמלצה היא ללכת לאיש מקצוע רלוונטי, כמו פסיכולוג, מטפל רגשי או מטפלת CBT למיסופוניה, כדי להתייעץ בסוג הטיפול המתאים לכם ביותר ולשמור על רציפות טיפולית שתאפשר להתמודד עם הקושי לאורך זמן.
יתר על כך, כשמדובר ברגישות לרעשים אצל ילדים, עלול להתעורר קושי סביב שיתוף הפעולה עם הטיפול. לכן יש להיעזר באיש מקצוע כדי לנקוט בטיפול שלא יגרור רגרסיה.
טיפול במיזופוניה דרך פסיכולוג, CBT וטיפול רגשי
צלילים מטרידים הם חלק משגרת יומנו, ולכן מי שמתמודדים עם מיזופוניה חייבים למצוא את הדרכים שבעזרתן יוכלו לתפקד מבלי להיקלע למצוקה בכל ארוחה משפחתית, טיול עם כלב נובח או עבודה בסביבה משרדית.
כדי להגיע למקור, לטריגרים המעוררים את התגובה החזקה לכל אותם צלילים מפריעים, יש לבצע טיפול מקיף באמצעות פסיכולוגים, מטפלים רגשיים או מטפלי CBT. גם טיפול נוירופידבק יכול להתאים למיסופוניה בהקשר זה.
כיצד נראה טיפול במיזופוניה?
• תחילה ימופו כל הצלילים שגורמים למצוקה להתעורר.
• לאחר מכן יתבצע מחקר עומק להבנת הטריגרים הרגשיים והנפשיים שהופכים כל צליל לטריגר.
• בשלב הטיפולי והממושך יותר, ייבחרו השיטות שדרכן יהיה אפשר להפוך את הטריגר ללא-רלוונטי, כלומר להגדיל את הסבילות לצליל, לרוב על ידי חשיפה הדרגתית (כולל תרגול מחוץ לקליניקה).
• לאורך כל הטיפול יבוצע מעקב על ידי איש מקצוע כדי להיווכח בשיטות הספציפיות שעובדות טוב יותר או פחות, ולאחר מכן לגבש סט כלים שימושיים שאותם יהיה ניתן להטמיע בשגרת המטופל.
בסופו של דבר, היכולת שלנו לשמור על ריכוז, על נחת רוח ועל מיקוד חיובי היא מה שתעזור לנו לתפקד טוב יותר בחברה ולהגשים את עצמנו בכל סביבה שבה נהיה. אם אתם מתמודדים עם מיסופוניה, אל תמשיכו לסבול, קחו אחריות על איכות החיים שלכם. נשמח לעזור לכם למצוא את הטיפול שיביא אתכם לשם.
טיפול במיסופוניה - סיכום
חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול במיסופוניה נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.
אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המאובחן או המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה האבחונית או הטיפולית.
למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול במיסופוניה בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.
