מה זה אילמות סלקטיבית?
אילמות סלקטיבית הינה הפרעת חרדה רצינית, בה אנשים אינם מסוגלים לדבר במצבים חברתיים מסוימים, למשל עם חבריהם ללימודים בבית הספר או קרובי משפחה שהם לא פגשו פנים אל פנים מזה זמן רב.
סלקטיב מוטיזם מתפתחת בדרך כלל בתקופת הילדות ואם אינה מטופלת באופן הולם, היא עשויה להימשך גם לתקופת הבגרות של האדם. ילדים או מבוגרים הסובלים מאילמות סלקטיבית אינם מסוגלים לדבר במצבים חברתיים, זה לא שהם פשוט מסרבים או בוחרים שלא לדבר עם אחרים.
הציפייה לדבר עם אנשים מסוימים, עבור ילדים הסובלים מהפרעת חרדה זו, מעוררת בהם רגשות של לחץ וגורמת להם לקיפאון. התחושות שהם חווים דומות למקרים קשים של פחד קהל, כאשר דיבור הוא בלתי אפשרי עבורם באותה העת.
ככל שחולף הזמן, ילדים ילמדו לצפות מראש את המצבים המעוררים בהם תגובות של חרדה ויעשו כל שביכולתם על מנת להימנע מהם. יחד עם זאת, ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית לרוב מסוגלים לדבר באופן חופשי עם בני משפחה וחברים קרובים, אך רק כאשר אף אדם אחר לא נמצא בסביבה ומעורר בהם חרדה.
חשוב לציין, כי אילמות סלקטיבית פוגעת בכ-1% מהילדים הצעירים בגילאי גן ובית ספר יסודי. זה נפוץ מאוד שילדים הלומדים בשפה שאינה שפת האם שלהם וילדים שעברו לאחרונה לארץ חדשה יפתחו סלקטיב מוטיזם.
אילמות סלקטיבית: תסמינים ומאפיינים
אילמות סלקטיבית מתגלה בדרך כלל בתקופת הגיל הרך, בגילאי 2-5 שנים. הורים לעיתים קרובות שמים לב לבעיה כשילדיהם מתחילים לקיים אינטראקציות עם אנשים זרים, מחוץ לתא המשפחתי המוכר שלהם, כמו התחלה של גן או בית ספר חדש.
סימן ההיכר הבולט ביותר של אילמות סלקטיבית הוא ההתנגדות העזה של ילדים ליצור קשר עם אנשים שונים המאופיינת בשקט מוחלט ובהבעות פנים קפואות כאשר הם צפויים לדבר עם אנשים שנמצאים מחוץ לאזור הנוחות המוכר שלהם.
ילדים הסובלים מהפרעת חרדה זו עשויים להימנע מיצירת קשר עין ולהתנהג בעצבנות, באי נוחות או בסרבול במצבים חברתיים. כמו כן, ילדים עשויים לנהוג בגסות ובחוסר עניין, להפוך למגושמים, ביישנים ומכונסים בעצמם, נוקשים ומתוחים.
ילדים צעירים שסובלים מאילמות סלקטיבית חמורה יותר נוטים להימנע מכל סוג של אמצעי תקשורת, כולל דיבור, כתיבה והפגנת מחוות. הם עשויים להתנהג בעקשנות ובאגרסיביות וכן לסבול מריבוי התפרצויות זעם בעת שהם חוזרים לביתם מהמסגרת החינוכית.
יחד עם זאת, חלק מהילדים עשויים להצליח להגיב לאנשים באמצעות מספר מילים או שהם עשויים לדבר בקול שונה מהרגיל, כמו לחישה באוזן. כמו כן, ילדים יכולים להפגין מחוות כדי לתקשר עם אנשים זרים, כמו הבעות פנים ושפת גוף.
הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן
לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:
אילמות סלקטיבית: גורמים אפשריים
אנשי מקצוע מגדירים סלקטיב מוטיזם כסוג של פוביה משיחה עם אנשים מסוימים, כאשר הגורמים לא תמיד ברורים, אך ידוע שהם קשורים לחרדה. ילדים הסובלים מהפרעה זו בדרך כלל יהיו בעלי נטייה לחרדה ויתקשו להשתתף באירועים יומיומיים ושגרתיים.
ילדים רבים חווים לחץ ומצוקה המונעות מהם לדבר בעת שהם נפרדים מהוריהם, לכן הם מעבירים את החרדה שלהם למבוגרים שמנסים לנחם אותם. במידה וילדכם סובל מהפרעה בדיבור ושפה או מבעיית שמיעה, זה יכול להפוך את הדיבור למלחיץ עוד יותר עבורו.
ילדים אחרים מתקשים לעבד מידע חושי, כמו רעש חזק או מצבים שמעורבים בהם המוני אנשים. מצב זה מכונה בקרב מומחים ליקוי באינטגרציה חושית והוא יכול לגרום לילדים להיכבות ולא להיות מסוגלים כשהם מוצפים רגשית בסביבה עמוסה באנשים. כאמור, תחושות אלו של חרדה עשויות לעבור גם לאנשים אחרים סביבם.
בעוד אנשים רבים טועים להאמין כי אילמות סלקטיבית מצביעה על כך שילדים חוו התעללות, הזנחה או טראומה בעבר, אין לכך ראיות רבות. בעת שהחרדה מתרחשת כתסמין נלווה למצב של פוסט טראומה, ההשפעות צפויות להיות שונות מאוד, כאשר ילדים מפסיקים לדבר בפתאומיות בסביבות בהן הם לא התקשו כלל בעבר.
יחד עם זאת, סוג זה של נסיגה ביכולת הדיבור של ילדים עלול להוביל בהמשך לסלקטיב מוטיזם, אם הם לא יזכו לטיפול מקצועי. כמו כן, הנסיגה עשויה להתפתח לכדי חרדה כללית יותר מתקשורתית.
חשוב לציין, כי אילמות סלקטיביות אינה מעידה על התנהגות שתלטנית, מניפולטיבית או על כך שילדים נמצאים על רצף הספקטרום האוטיסטי. אין הוכחות לקשר בין אילמות סלקטיבית ואוטיזם, אך ייתכן כי ילדים יסבלו משני המצבים גם יחד.
אבחון אילמות סלקטיבית בגילאים שונים
אילמות סלקטיבית שאינה מטופלת יכולה להוביל ילדים לבידוד חברתי, הערכה עצמית נמוכה והפרעת חרדה חברתית, כמו גם להימשך לתקופת גיל ההתבגרות ואף לבגרות אם אינה זוכה למענה הולם.
ילדים רבים יכולים להתגבר בהצלחה על אילמות סלקטיבית כאשר הם מאובחנים בגיל צעיר וזוכים לתמיכה מקצועית הולמת. חשוב שהמשפחה וצוות בית הספר יכירו בסלקטיב מוטיזם בשלב מוקדם ככל הניתן כדי שיתאפשר להם לעבוד יחד על מנת להפחית את רמת החרדה של הילד.
במידה ואתם חושדים כי ילדכם סובל מאילמות סלקטיבית ואין בידי בית הספר עזרה זמינה להציע לכם או שיש לכם דאגות נוספות, כמו קשיי למידה או קשיים בקשב וריכוז, ייתכן ועליכם לפנות לאבחון מקצועי של קלינאית תקשורת. אתם יכולים לפנות ישירות לקלינאיות תקשורת או לשוחח קודם לכן עם הרופא הילדים שלכם, שיוכל להפנות אתכם להמשך בירור מקצועי.
האמונה שהבעיה פשוט תחלוף אינה מציאותית וזה לא רק שילדכם ביישן, כך שילדים גדולים יותר עשויים להידרש גם לטיפול רגשי או או טיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם החרדה.
קלינאית התקשורת תרצה לדבר אתכם תחילה לבד, ללא נוכחות ילדכם, כדי שתוכלו לדבר באופן חופשי וגלוי על כל החרדות שיש לכם לגבי תהליך ההתפתחות של ילדכם או התנהגותו. המומחית תרצה גם לשמוע מכם האם קיימת היסטוריה של הפרעות חרדה שונות במשפחה המורחבת.
במהלך השיחה, תוכלו לשתף את אשת המקצוע האם משהו מסוים גורם למצוקה של ילדכם, כמו שינויים קיצוניים בשגרה או קושי ספציפי בלימוד שפה זרה. סביר להניח שהיא תבקש מכם להביא לפגישה את ההיסטוריה הרפואית והטיפולית המלאה של ילדכם, כדי להתרשם גם ממנה.
ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית עשויים להתקשות לדבר גם במהלך ביצוע האבחון, אך על אשת המקצוע להיות מוכנה לכך ולהיות בעלת ניסיון מספיק כדי למצוא דרכים אחרות לתקשר עם ילדכם.
לדוגמא, היא עשויה לעודד ילד הסובל מסלקטיב מוטיזם לתקשר באמצעות הוריו או להציע לאחיו הגדולים או למבוגרים אחרים לרשום את תשובותיו, כמו גם לעשות שימוש במחשב או באמצעים דיגיטליים אחרים כדי ליצור אינטראקציה עמו.
סימנים לזיהוי אילמות סלקטיבית אצל מבוגרים
באופן כללי, ניתן להגיד כי מבוגרים יכולים להתגבר על סלקטיב מוטיזם, אם כי הם עשויים להמשיך לחוות את ההשפעות הפסיכולוגיות והגופניות של שנים ללא אינטראקציות חברתיות.
במרבית המקרים, אילמות סלקטיבית בקרב מבוגרים תמנע מהם לממש את הפוטנציאל האקדמי והתעסוקתי שלהם. בשל כך, קיימת חשיבות רבה לקבלת סיוע מקצועי מאנשי מקצוע המומחים בבריאות הנפש ומקלינאית תקשורת המומחית בשפה ודיבור.
אילמות סלקטיבית מאובחנת על ידי עמידה בקריטריונים ספציפיים ביותר וכוללת תצפיות על הילד או המבוגר כחלק מהבדיקה. אנשים המאובחנים עם הפרעה זו אינם מדברים במצבים ספציפיים, למשל במהלך שעורים בבית הספר או כאשר דבריהם עלולים להישמע בפורום רחב.
הם יכולים לדבר באופן רגיל במצבים בהם הם מרגישים בנוח, למשל כאשר הם לבד בבית עם הוריהם, בכתה או בחדר השינה שלהם. חוסר היכולת שלהם לדבר עם אנשים מסוימים צריך להימשך לפחות חודש ימים על מנת שיאובחנו כסובלים מסלקטיב מוטיזם.
בנוסף, חוסר יכולתם לדבר מפריע ליכולתם לתפקד במצבים יומיומיים רבים. כמו כן, אי יכולתם לתקשר עם ילדים או אנשים אחרים אינה מוסברת על ידי הפרעה התנהגותית, הפרעה נפשית או הפרעה תקשורתית ידועה אחרת.
איך להתגבר על אילמות סלקטיבית?
בעזרת טיפול ותמיכה מקצועית, מרבית הילדים מסוגלים להתגבר על אילמות סלקטיבית, אך ככל שהם מתבגרים והבעיה הולכת ומחריפה, כך משך הטיפול הנדרש יהיה ארוך יותר. באופן כללי, יעילות הטיפול באילמות סלקטיבית תלויה במספר גורמים, כולל:
• מהו משך הזמן שהילד סובל מההפרעה?
• האם יש לו קשיים, חרדות או בעיות נוספות הקשורות ללמידה?
• מהי מידת שיתוף הפעולה של הצוות החינוכי והוריו של הילד?
הטיפול אינו מתמקד ביכולת הדיבור עצמה, אלא בהפחתת רמת החרדה הקשורה לפעולת הדיבור. ראשית, יש להסיר מהילד את הלחץ המוטל עליו לדבר עם אנשים אחרים.
לאחר מכן, עליו להתקדם בצעדים קטנים משהייה שקטה בבית הספר, בגן הילדים או בסביבה החברתית, לאמירת מילים ומשפטים בודדים לאדם אחד, כך שבסופו של התהליך הילד יוכל לדבר באופן חופשי עם כל האנשים במסגרות השונות.
הצורך בפנייה אל טיפול רגשי לילדים יכול לעיתים להתייתר אם המשפחה והצוות החינוכי עובדים יחד באופן אינטנסיבי כדי להפחית את רמת הלחץ והחרדה של הילד באמצעות יצירת סביבה חיובית ובטוחה עבורו. לשם כך, חשוב:
• לא ליידע את ילדכם שאתם חרדים ממצבו
• להרגיע אותו שהוא יוכל לדבר כשיהיה מוכן
• להתרכז בלהנות יחד
• לשבח את כל המאמצים שהילד עושה כדי להתחבר ולקיים אינטראקציה חיובית עם אחרים
• להימנע מלהראות מופתעים אם וכאשר ילדכם מדבר, אלא להגיב באופן רגיל כמו לכל ילד אחר
בנוסף לשינויים הללו, ילדים בוגרים יותר עשויים להזדקק לתמיכה מקצועית פרטנית כדי להתגבר על אילמות סלקטיבית, כאשר טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) נחשב לסוג הטיפול המועדף להפרעות חרדה.
סלקטיב מוטיזם: טיפולים מקצועיים
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע לאנשים להתמקד ולבחון מה הם חושבים על עצמם, על העולם ועל אנשים אחרים בסביבתם וכיצד תפיסתם של המציאות משפיעה על המחשבות והרגשות שלהם.
טיפול CBT מאתגר את הפחדים והדעות הקדומות על ידי חשיפה הדרגתית למושא החרדה. טיפול זה ניתן על ידי מטפלים רגשיים המומחים בטיפול באילמות סלקטיבית ומתאים בעיקר למתבגרים ומבוגרים, במיוחד אלה הסובלים מהפרעת חרדה חברתית.
יחד עם זאת, ילדים צעירים יותר יכולים גם כן להפיק תועלת ממגוון טיפולים רגשיים המערבים טכניקות של CBT. במהלך הטיפול, מטופלים עשויים לדבר על החרדה שהם חווים ולהבין כיצד היא משפיעה על הגוף, הרגשות וההתנהגות שלהם, כמו גם ללמוד טכניקות לניהול החרדה ואסטרטגיות להתמודדות בריאה ונכונה יותר.
למעשה, מטרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הינה קידום וחיזוק של התנהגויות רצויות תוך החלפת הרגלים רעים בכאלה טובים יותר. בעוד בטיפול פסיכולוגי נהוג לחקור את העבר של האדם או את מחשבותיו, טיפול CBT מתמקד בסיוע בהתמודדות עם הקשיים הנוכחיים באופן הדרגתי, על מנת לעזור למטופל לכבוש את הפחדים.
בנוסף, ישנן טכניקות מועילות המבוססות על טיפול CBT בחרדה אשר יכולות לשמש הורים, בני משפחה וצוותים חינוכיים על מנת לסייע לילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית. בכדי לעשות זאת נכון, ניתן לפנות להדרכה של אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים או קלינאיות תקשורת.
טיפים נוספים להורים בנושא סלקטיב מוטיזם
כהורים, חשוב שלא תלחצו או תשחדו את ילדכם כדי לעודד אותו לדבר עם אנשים. במקום זאת, אתם יכולים לנסות בבית את הדרכים הבאות:
• תנו לו לדעת שאתם מבינים שהוא מפחד ומתקשה לדבר לעיתים קרובות.
• הסבירו לו שהוא יכול להתקדם בצעדים קטנים כשהוא מרגיש מוכן לכך והרגיעו אותו כי הדיבור ילך ויהיה קל יותר עבורו.
• השתדלו לא לשבח את ילדכם באופן פומבי על כך שהוא מדבר, מכיוון שפעולה זו יכולה לגרום למבוכה עבורו. המתינו עד לשובכם הביתה, כשאתם לבד, כדי לשקול לפנק אותו על הישגו.
• הרגיעו את ילדכם כי תקשורת לא מילולית, כמו מחוות גוף ופנים, הן רצויות עד שהוא ירגיש טוב יותר ויתחיל לדבר.
• אל תמנעו ממסיבות בית ספר או מביקורים אצל קרובי משפחה מרוחקים, אך חשוב שתקחו בחשבון את השינויים הסביבתיים הנחוצים בכדי להפוך את המצב הצפוי לנוח ובטוח יותר עבור ילדכם.
• בקשו מחברים וקרובי משפחה לתת לו זמן להתקרב בקצב שלו או להתמקד בפעילויות מהנות יותר, במקום לנסות לגרום לו לדבר, והכי חשוב – העניקו לו אהבה, תמיכה וסבלנות ככל שתוכלו.
טיפול באילמות סלקטיבית – סיכום
חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול באילמות סלקטיבית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה טיפולית עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים.
אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית .
למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול באילמות סלקטיבית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.
