מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית, המכונה גם רעב רגשי, מתארת את הנטייה של אנשים להגיב לרגשות מלחיצים ומעיקים על ידי אכילה, למרות שאינם חווים רעב גופני. במרבית המקרים, אכילה רגשית מאופיינת בתשוקה עזה למאכלים עתירי קלוריות ועשירים בפחמימות בעלי ערך תזונתי נמוך.
ילדים, בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם אכילה רגשית מסתמכים בדרך כלל על מאכלים מנחמים, כמו גלידה, עוגיות, שוקולד, חטיפים, צ'יפס ופיצה. כמו כן, מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצאו קשר הדוק בין מתח נפשי מתמשך ועלייה או ירידה במשקל הגוף.
למעשה, החוקרים גילו כי 80% מבני האדם נוטים לאכול יותר או פחות מהרגיל כשהם חווים לחץ נפשי ורק 20% מהאנשים אינם חווים שינוי בכמות המזון שהם צורכים במצבים בהם הם חשופים ללחץ רב.
אף על פי שהתמודדות עם אכילה רגשית יכולה להוות תסמין של דיכאון לא טיפוסי, מטופלים רבים שאינם מאובחנים עם דיכאון או הפרעה נפשית אחרת מפגינים התנהגויות המאפיינות אכלנים רגשיים כתגובה לסטרס כרוני.
בלא תלות בקיומם של דיכאון קליני או הפרעה נפשית אחרת, רעב רגשי הינו תופעה נפוצה ומשמעותית ביותר משום שהיא עשויה להשפיע באופן שלילי על תזונה בריאה ואף לגרום להשמנת יתר חמורה.
אכילה רגשית אצל ילדים או מבוגרים
ההבדל העיקרי בין אכילה רגשית והפרעת אכילה כפייתית הינו כמות המזון שהאדם צורך, כך שבעוד ששני המצבים עלולים לגרום לקושי רב בשליטה על תשוקה למזון, אכילה רגשית בדרך כלל כרוכה בצריכת כמויות מזון בינוניות או גדולות ועשויה להוות את התסמין היחיד שהאדם חווה כתוצאה מהפרעה נפשית, כמו דיכאון, בולימיה נרבוזה או אנורקסיה נרבוזה.
לעומת אכילה רגשית, הפרעת אכילה כפייתית הינה הפרעה נפשית מובחנת המאופיינת באפיזודות חוזרות ונשנות של אכילת יתר. בפועל, אנשים המאובחנים עם הפרעת אכילת יתר כפייתית אוכלים באופן בלתי נשלט כמויות גדולות של מזון בפרקי זמן קצרים יחסית, גם במצבים שאינם חשים רעב גופני.
ילדים ומבוגרים המאובחנים עם הפרעת אכילת יתר נוטים לאכול מהר יותר מאנשים אחרים, להסתיר את כמות האוכל שהם צורכים עקב תחושת בושה ועלולים להיגעל מהתנהגויותיהם סביב אכילה מיד בסיום אפיזודה של זלילה.
יש לציין, כי אבחנה מקצועית של הפרעת אכילה כפייתית ניתנת רק לאנשים אשר מדווחים על אפיזודה אחת לפחות מדי שבוע במשך שלושה חודשים או יותר ולאחר שנשללו סיבות אפשריות אחרות להתנהגויות החריגות סביב האוכל.
הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן
לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:
אכילה רגשית: תסמינים וגורמי סיכון
בדיוק כמו רוב הבעיות הרגשיות, אכילה רגשית נובעת ממספר גורמים שונים ולא עקב סיבה אחת ויחידה, כאשר מחקרים מרחבי העולם זיהו כי נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר להפרעות אכילה בכלל ולאכילה רגשית בפרט.
מחקרים מסוימים אף מצביעים על כך שבאוכלוסיות מסוימות נשים נוטות לצרוך כמויות מוגזמות של מזון כתגובה לחוסר הצלחה בתהליך של דיאטה וגברים נוטים יותר לאכול כתגובה לתחושת כעס או דיכאון.
החוקרים מאמינים כי עלייה בהורמון קורטיזול, אחת מהתגובות של הדף למצב סטרס, דומה בהשפעותיה לתרופה פרדניזון, שכן שניהם מעוררים את תגובת הלחץ בגוף ומגבירים את קצב הלב, הנשימה, זרימת הדם לשרירים וחדות הראייה.
בנוסף, תגובת הלחץ לעתים קרובות כוללת תחושת תיאבון מוגברת משום שהגוף זקוק לאנרגיה כדי להתעמת עם הלחץ או לברוח ממנו.
כתוצאה מכך, האדם משתוקק למאכלים מנחמים. לכן, אנשים המתמודדים עם סטרס כרוני נמצאים בסיכון מוגבר להיות בעלי רמות גבוהות של קורטיזול – מה שתורם לפיתוח דפוסים כרוניים של אכילה רגשית.
מבחינה פסיכולוגית, בני אדם הנוטים לקשר אוכל עם נחמה, עוצמה ורגשות חיוביים במקום להתייחס אליו כמקור אנרגיה חיוני לגוף נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעות אכילה שונות, זאת משום שהם עלולים לאכול רק כדי למלא חלל רגשי, למרות שהם מלאים מבחינה גופנית.
במקרים מסוימים, אנשים אשר רגשותיהם גורמים להם לאכילה חונכו על ידי הוריהם לקשר בין אוכל לרגשות במקום למחיה, במיוחד במצבים בהם היה מעט אוכל או שהשתמשו בו לעתים קרובות כפעולות תגמול ועונש או כתחליף לתחושת אינטימיות רגשית.
דרכי התמודדות עם אכילה רגשית
התסמין המרכזי של אכילה רגשית הינו נטייה לחוש רעב בעוצמה רבה ובפתאומיות, להבדיל מצורך גופני אמיתי לאכול הנגרם עקב בטן ריקה ומתפתח בהדרגה.
כמו כן, אכלנים רגשיים לרוב משתוקקים למזון מנחם במקום לארוחות מאוזנות, זאת משום שהדחף הבלתי נשלט לאכול מהווה סימן מקדים למתח או תחושת אי נוחות, כמו שעמום, עצב, כעס, אשמה או תסכול.
סימני היכר נוספים של אכילה רגשית אצל ילדים, מתבגרים ומבוגרים כוללים תחושת חוסר שליטה בזמן אכילה ותחושת אשם המופיעה מיד לאחר סיום האכילה.
במידה ואתם או ילדכם מתמודדים עם תחושות קשות על ידי אכילה מוגזמת, ישנם אנשי מקצוע המתמחים בתהליך של טיפול בהפרעות אכילה, אשר יכולים לעזור לכם גם בירידה במשקל אם אתם סובלים מעודף משקל או השמנת יתר.
מכיוון שבעיית האכילה עשויה לפגוע כמעט בכל תחומי החיים, באפשרותכם לפנות תחילה לרופא הילדים או רופא המשפחה שלכם, כמו גם למומחים שונים בבריאות הנפש, כמו פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ופסיכיאטרים.
בהתאם לחומרת המצב, ייתכן ותעבדו במקביל עם יותר מאיש מקצוע אחד כדי להתמודד ביעילות עם התסמינים השונים.
איך להפסיק אכילה רגשית?
התגברות על הפרעת אכילה רגשית מתחילה בלמידת דרכים בריאות ויעילות יותר להתייחסות לאוכל, בפיתוח הרגלי אכילה נורמטיביים יותר, בהכרת המצבים והרגשות המעוררים דחף עז לאכול ובהקניית טכניקות להתמודדות עם לחץ נפשי.
ניהול נכון של מתחים וכעסים בדרך כלל משלב עיסוק בפעילות גופנית, זאת מאחר ופעילות גופנית סדירה מסייעת להרגעת ייצור הכימיקלים הקשורים ללחץ, מסייעת להתגבר על דיכאון, חרדה ונדודי שינה וכן מפחיתה את הנטייה לאכול כתגובה רגשית.
מטופלים רבים נעזרים גם במדיטציה וטכניקות הרפיה נוספות ככלי עוצמתי להפחתת רמת המתח הנפשי והפסקת האכילה הרגשית, כאשר מדיטציה של 5-10 דקות מדי יום מספיקה כדי להשפיע לטובה על הבריאות הכללית של האדם ולהוריד את לחץ הדם והדופק.
הימנעות גורפת משימוש בסמים וצריכת אלכוהול הינה הכרחית על מנת להתמודד בהצלחה עם סטרס כרוני ולהפסיק אכילה רגשית, שכן סמים ואלכוהול מגבירים באופן משמעותי את תגובת הגוף ללחץ.
יתרה מזאת, התמכרויות לחומרים אלו מונעות מהאדם להתעמת באופן ישיר עם בעיותיו הרגשיות, כך שהוא אינו מסוגל ללמוד ולשמר דרכים יעילות להתמודדות עם לחץ.
בנוסף, חשוב להכיר ולהגיב באופן הולם לרגשות המעוררים בכם לחץ וכן להימנע ממחויבות הגורמת למתח נפשי מוגזם.
במצבים בהם האדם זקוק לתמיכה נוספת כדי להתמודד לחץ, פנייה לתהליך של טיפול רגשי פרטני או טיפול קבוצתי יכולה גם כן להיות שימושית מאוד, כאשר טיפול בשיחות וטיפול קבוצתי נמצאו במחקרים רבים כמפחיתים תסמיני לחץ ומשפרים את הבריאות והרווחה הכללית.
איך מטפלים באכילה רגשית?
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) נחשבת לשיטת הטיפול השכיחה ביותר עבור אנשים המעוניינים להימנע מאכילה רגשית והיא מסייעת בהקלה על הלחץ באמצעות שינוי דפוסי המחשבה הקשורים לאוכל.
בכדי להשיג את המטרה, בתהליך של טיפול CBT עושים שימוש בשתי טכניקות מרכזיות בשילוב עם הצבת ציפיות חיוביות מהטיפול וקידום שיתוף הפעולה ההכרחי בין המטופל לתהליך הטיפולי.
• טיפול קוגניטיבי – מסייע בזיהוי המחשבות וההנחות המעוותות המשפיעות לרעה על התנהגותו של האדם, במיוחד אלו העשויות להוביל אותו לאכילה רגשית, זאת באמצעות תרגול מיינדפולנס, חשיבה מהורהרת יותר, הגברת המודעות הרגשית והגברת היכולת להפריד בין רגשות לרעב.
• טיפול התנהגותי – הכוונה לטכניקות שינוי התנהגות שתכליתן ללמד את האדם איך להפסיק אכילה רגשית ולהשתמש באסטרטגיות יעילות ובריאות יותר להתמודדות עם בעיות רגשיות.
חשוב לציין, כי במצבים בהם לחץ נפשי גרם להפרעה נפשית מובחנת, כגון פוסט טראומה (PTSD), דיכאון קליני או הפרעות חרדה, לעתים קרובות יש צורך בשילוב של טיפול נפשי וטיפול תרופתי. למשל, הרופא המטפל בכם יכול להמליץ על נטילת תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI.
אכילה רגשית: טיפול עצמי או טבעי
קבוצות תמיכה לילדים, בני נוער ומבוגרים המתמודדים עם אכילה רגשית מהוות מקור תמיכה נוסף המאפשר ללמוד ולשמר דפוסים בריאים ויעילים יותר בקשר לאוכל. כמו כן, באפשרותכם לפנות לייעוץ ומעקב תזונתי במקביל לטיפולים השונים.
זכרו כי אכילה כפייתית הנובעת מתגובה רגשית שאינה זוכה לטיפול הולם עשויה להוביל לסיבוכים בכל תחומי החיים, כולל קושי לרדת במשקל, השמנת יתר ואף התמכרות לסוכרים ופחמימות.
כאמור, בכדי להימנע מאכילה רגשית יש להפחית את רמת הלחץ והחרדה, להבין איך לנהל רגשות קשים ולעשות שימוש באוכל כמזון ולא כדרך לפתרון בעיות, כלומר, לאכול כדי לחיות במקום לחיות כדי לאכול.
חשיבה חיובית על העתיד במקום התמקדות בסיפוק התשוקה למזון, עיסוק במדיטציה, פעילות גופנית סדירה, למידת טכניקות לניהול מתח וחרדה והימנעות מקפאין, אלכוהול וסמים הם המפתח שלכם להצלחה.
טיפול באכילה רגשית - סיכום
חשוב לדעת כי במכון דרור, הטיפול באכילה רגשית נערך על-ידי צוות בעל ניסיון רב שנים, אשר כולל אנשי מקצוע המתמחים בעבודה טיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים.
אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר המטופל מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים לו ליהנות מהחוויה הטיפולית .
למידע נוסף ולקביעת מועד לטיפול באכילה רגשית בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.
