מחוננות: הגדרה
מחוננות היא מידה של אינטליגנציה ויכולות גבוהות אצל האדם. אמנם לא כל המחוננים מאובחנים, אך הסברה היום היא שאחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה, בין 1-2% בלבד, הם מחוננים.
המינוח הרווח היום למחוננות מתייחס דווקא לכישורים קוגניטיביים שמתבטאים במנת משכל גבוהה במיוחד וכישורים לימודיים בתחום המילולי, החישובי והחזותי-מרחבי.
עם זאת, ישנן מגוון סוגי אינטליגנציות שבהן יכולה להתבטא המחוננות, כמו כישרון במוזיקה, בספורט ובאמנות.
במשרד החינוך בישראל נקבע כי תלמיד מחונן הוא כל מי נמצא שרמת המשכל שלו גבוהה מ-140 נקודות, כאשר הציון הגבוה ביותר שניתן למדוד עומד על 160 נקודות. חשוב לציין שמנת המשכל, כלומר האייקיו (IQ) הוא רמת האינטליגנציה של אותו אדם ביחס לקבוצת הגיל ולרמת הכיתה שלו.
על פי הגדרת משרד החינוך, מחוננות נקבעת כשמנת המשכל, כלומר רמת האייקיו (IQ) היא 140 ומעלה.
הצטיינות: הגדרה
לפי הגדרת מילון 'אוקספורד', הצטיינות היא התבלטות יתר, לרוב חיובית, בתחום מסוים. כאשר מדברים על הצטיינות באופן כללי, מתכוונים לרוב להפגנת יכולות גבוהות בתחום מסוים, אם אקדמי או תפקודי – כמו הצטיינות בלימודים או הצטיינות בעבודה.
בעולם המונחים של המחוננות, להצטיינות יש משמעות יותר ספציפית. אם ניתן לדמות את מנת המשכל של האוכלוסייה לפירמידה שבקצה העליון עומדים המחוננים, אז בשלב התחתון מייד אחריהם יעמדו המצטיינים.
עם זאת, אין הגדרה אחידה למצטיינים – והם תמיד ימדדו ביחס למחוננים, כפי שנסביר כעת.
הצעד הראשון לחיים טובים מתחיל כאן
לתיאום פגישה מקצועית עם המומחים שלנו, יש למלא את הפרטים הבאים:
כיצד מודדים מחוננות והצטיינות ואיך מבדילים ביניהן?
בהגדרה המהותית קשה להבדיל בין מחוננות והצטיינות מכיוון ששתיהן נוגעות להפגנת יכולות גבוהות בתחום מסוים.
יחד עם זאת, כאשר מתייחסים להגדרות משרד החינוך בישראל לתלמידים מחוננים לעומת תלמידים מצטיינים, ניתן למצוא הבדל קונקרטי יותר.
נסביר כי לאור פערים קוגניטיביים בין תלמידים מחוננים ובין תלמידים רגילים, משרד החינוך מעביר מדי שנה לתלמידי כיתות ב' מבחן שמטרתו לאתר מחוננים, זאת בין היתר כדי לשלב אותם במסגרות חינוכיות ההולמות את כישוריהם.
כדי להבדיל בין מחוננות והצטיינות נציין תחילה כי "מחוננות" ו"הצטיינות" הן שתיהן הגדרות שעל פיהן מסווג משרד החינוך בישראל ילדים בגילאי בית הספר (לא כולל כיתה א') אשר ניחנו במנת משכל גבוהה משמעותית מהממוצע, כדי לשלבם במסגרות חינוך המתאימות ליכולותיהם.
כדי להבחין את המחוננים משאר התלמידים, מחשבים את התוצאות של כל מי שנבחנו באותה שנה וגוזרים ממנו את אחוזון התוצאות בדומה לחישוב ציוני פסיכומטרי: התוצאות הגבוהות ביותר הן האחוזון העליון שממנו נגזרים שאר הציונים.
במבחן המחוננים הארצי של משרד החינוך, עד 3% מהתוצאות הגבוהות ביותר שהתקבלו יהיו של תלמידים שיוגדרו כמחוננים. מתוך כל התוצאות, 8% מהתוצאות הגבוהות ביותר יהיו של תלמידים שיוגדרו כמצטיינים. כלומר, לאחר שהוגדרו עד 3% של מחוננים, 5% מתוך כל מי שנשאר וקיבלו את התוצאות הכי גבוהות אחריהם, יהיו מצטיינים.
לדוגמה, אם 100 תלמידים נבחנו במבחן איתור המחוננים, ה-3 שקיבלו את הציון הגבוה ביותר יוגדרו כמחוננים וה-5 שקיבלו את הציונים הכי גבוהים אחריהם יוגדרו כמצטיינים.
הלכה למעשה, סביר להניח שאין שוני גדול מדי בין מצטיינים ובין מחוננים, מכיוון ששניהם בעלי אינטליגנציה גבוהה ויכולות קוגנטיביות מצוינות. אם כי ברמת מנת המשכל, מאוד ייתכן כי מצטיינים אינם עוברים את הרף של 140 נקודות IQ, לעומת מחוננים.
איתור מחוננים ומצטיינים באמצעות המבחן הארצי מטעם משרד החינוך
כאמור, מתוך אחוזון התוצאות של המבחן, ניתן לגזור את האחוזון שמגדיר מצטיינים ומחוננים.
עם זאת, חשוב להבין שהמבחן כשלעצמו, אף שמועבר מטעם משרד החינוך ומפוקח על ידיו, הוא מצומצם בשני אספקטים עיקריים: המדדים הנבחנים ואופן ההיבחנות.
ברמת המדדים הנבחנים, השלב הראשון של המבחן מודד קריאה, הבנת הנקרא וחשבון, והשלב השני נכנס יותר לעומק ומודד יכולת חשבונית והבנת מספרים, חשיבה מופשטת מילולית ולא מילולית, ידע כללי ותפיסה צורנית-מרחבית.
כך או כך, המבחן לא נכנס לעומק של תהליכי חשיבה מורכבים יותר, וכך לא עומד על פערים שאולי קיימים אצל ילד מסוים ולא מעידים על מנת משכל נמוכה.
ברמת אופן ההיבחנות, חשוב לזכור שהמבחן נערך בתחילה בכיתת בית הספר, ולאחר מספר חודשים, מתבצע שלב ב' במסגרת חינוכית חיצונית מטעם אגף המחוננים של משרד החינוך. מעמד כזה של היבחנות הוא מלחיץ ובעצמו מהווה גורם משפיע על אי הצלחה, זאת לעומת אבחון ילדים מחוננים במכון שנעשה באופן פרטני, אחד על אחד ובאווירה רגועה ונעימה.
כמו כן, מכיוון שהמבחן בשני השלבים מועבר בכתב, הוא בהכרח מהווה מחסום בפני ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז או קשיים מוטוריים שמובילים להתעייפות בכתיבה. תלמידים כאלו היו יכולים להשיג תוצאות גבוהות יותר אם המבחן היה מועבר בצורה אחרת, למשל בעל פה.
אבחון מקצועי של הילד יקבע אם הוא מחונן או מצטיין
בשל הפערים שצפים במבחן הארצי של משרד החינוך, קיימת האפשרות המועדפת לבצע אבחון מקצועי של הילד, במכון מורשה ועל ידי פסיכולוג חינוכי מומחה. אבחון כזה עומד על פערים אם קיימים ומגבש המלצות לטיפול.
עם זאת, כדי לשלב את הילד המחונן או המצטיין במסגרות ההעשרה שמשרד החינוך מציע, האבחון המקצועי אינו מספיק ויש צורך לעבור את מבחן איתור המחוננים ולקבל את הציון המתאים להגדרות מחונן או מצטיין.
עם זאת, ניתן לערער על תוצאות מבחן איתור המחוננים של משרד החינוך, יחד עם המלצה של פסיכולוגית חינוכית מומחית שביצעה אבחון במכון מקצועי. בהתאם לטיפול בפערים ולמציאת התאמות רלוונטיות כפי שהומלץ באבחון המקצועי, הילד יוכל להיבחן שנית במבחן הארצי.
מסגרות חינוכיות לילדים מחוננים ומצטיינים
משרד החינוך מספק מסגרות העשרה שונות לילדים מחוננים ולילדים מצטיינים, ולכן הוא גם מגדיר אותם בשונה זה מזה.
ילדים מחוננים לפי הגדרת משרד החינוך, יוכלו להירשם לכיתות מיוחדות של מחוננים בבתי ספר ייעודיים, אם קיימים כאלה באזור המגורים של הילד המחונן, או להשתלב בתוכנית העשרה הפועלת פעם בשבוע במרכזי מחוננים הפרוסים ברחבי הארץ.
לילדים מצטיינים, לעומת המחוננים, לא קיימת המסגרת החינוכית השלמה ואין "כיתות מצטיינים" בבתי הספר, אך הם כן יכולים להשתלב בתוכניות ההעשרה השבועיות.
ההבדל בין מחוננים למצטיינים - סיכום
חשוב לדעת כי במכון דרור, האבחון והטיפול במחוננים ובמצטיינים נערך על-ידי צוות מקצועי, בעל ניסיון רב שנים אשר כולל פסיכולוגים ופסיכולוגיות המתמחים בעבודה אבחונית וטיפולית עם ילדים, בני נוער ומבוגרים מחוננים ומצטיינים.
אנו, במכון דרור, מאמינים כי היכולות האמיתיות מתגלות כאשר הילד המחונן או המצטיין מרגיש בסביבה בטוחה ובתנאים שאף מאפשרים ליהנות מחוויית האבחון או הטיפול.
למידע נוסף ולקביעת מועד לאבחון וטיפול במחוננים ובמצטיינים בגבעתיים – חייגו 03-3723067 או השאירו את פרטיכם באתר ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם.
