תרופות להפרעות קשב וריכוז: המדריך המלא על טיפול תרופתי

חשוב תמיד להיות ערים לכל ההשלכות שבטיפול מסוים, תרופתי או לא תרופתי.

בשל המורכבות של הפרעות הקשב והריכוז ומעורבותן עם המוח מחד גיסא ועם מצב הרוח מאידך גיסא, לתרופות יש השפעות נרחבות הרבה מעבר ליתרונות שלהן בהתמודדות מיידית עם הקשיים.

• תופעות לוואי – גם בתרופות ממריצות וגם בתרופות שאינן ממריצות יש תופעות לוואי שרבים מהמטופלים מדווחים עליהן כגון: מצב רוח שלילי, עצוב, עצבני או חסר מנוחה; כאבי ראש וסחרחורות, כאבי בטן, בחילות או אובדן תיאבון; קשיי שינה ואפילו התקפי חרדה.

• התמכרות – בשל ההשפעות על מצב רוח מרומם, למרבית התרופות הממריצות (למשל ריטלין) יש אפקט ממכר. חשבו על נפילת המתח המתרחשת לאחר עוררות והתרגשות רבה, זאת לא תחושה נעימה, נכון? דבר זה מוביל לנטילה של תרופות נוספות כדי לשחזר את ההרגשה הטובה, גם אם אין בהן צורך אקוטי, מה שמוביל לסכנה של צריכת יתר או התמכרות.

לא תמיד נעשה פיקוח מיטבי על צריכת התרופה, ולעיתים גם במסגרת פיקוח יוחלט להעלות מינון מכיוון שההשפעה תלך ותפחת עם הזמן. התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים היא מסוכנת ויכולה להוביל למצבים בריאותיים ונפשיים חמורים.

• השפעה נפשית – גם ללא שום קשר להשפעות הממשיות שיש לתרופה על המוח, יש לקחת בחשבון שמטופל אשר נוטל תרופה שרק בעזרתה מצליח ללמוד ולהיות מרוכז, עלול לחוש בחוסר מסוגלות אישי ולהתקשות בבניית ביטחון עצמי.

• אורח חיים תלותי – התלות בתרופה כדי לתפקד יכול להוות מגבלה של ממש. הצורך בחידוש המרשם וקניה חוזרת של תרופה מעמיס על אורח החיים ולא תמיד מתאפשר, למשל כשטסים לחו"ל לתקופה ארוכה או כשיש חוסרים של התרופה בשוק.

לסיכום, כדאי תמיד להתייעץ עם גורם מקצועי לגבי אלטרנטיבות טיפוליות אפקטיביות להפרעות קשב שאינן כוללות תרופות, וגם אם אין מנוס משימוש בהן, למשל כדי למתן תגובות קיצון או כדי להקל על תחילת תהליך טיפולי ממושך, יש לבצע זאת בפיקוח רפואי ולזמן מוגבל ככל האפשר.